אדולף היטלר (1889, 1945) היה פוליטיקאי ומנהיג גרמני שניהל את המפלגה הנאצית והחל את מלחמת העולם השנייה. הוא אחראי להשמדתם השיטתית של כ־6 מיליון יהודים בשואה, ולמותם של מיליונים נוספים ולחורבן רחב בהיסטוריה האירופית.
אדולף נולד בבראונאו אם אין, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו, אלויס, עבד במכס והיה איש נוקשה. אמו, קלרה, טיפחה אותו יותר משלושת אחיו שנפטרו בילדותם.
בנעוריו שאף להיות צייר. נדחה פעמיים מאקדמיה לאמנות בווינה. לאחר מותו של אביו ואמו עבר קשיים כלכליים, ישן על ספסלים ואף בקבץ נדבות. אהב מוזיקה, בעיקר את יצירות ואגנר.
בווינה ובמינכן נחשף היטלר לרעיונות גזעניים ואנטישמיים (שנאת יהודים). הוא קרא חומר אנטישמי, הושפע ממנהיגים מקומיים ויצר לעצמו תפיסת עולם שקשרה בין יהודים, קומוניזם ו״בגדי־העם״ של גרמניה.
בעת מלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הגרמני ושירת כ״רץ״, שליח בין העמדות. קיבל צלבי־כבוד, חווה טראומות והשתכנע שמלחמת 1918 הסתיימה בגללי־בגידה פנימית.
לאחר המלחמה נעשה סוכן נגד תנועות שמאל בצבא במינכן. בשנת 1919 הגיע למפגש של מפלגת הפועלים הגרמנית והצטרף. כישרונו כנואם הקפיץ אותו במהירות במפלגה.
ב־1923 הוביל ניסיון הפיכה כושל במינכן (פוטש הבירה). נגזר עליו מאסר שנחקר כמקור לכתיבת ספרו המרכזי.
בכלא כתב את מיין קאמפף ("מאבקי"), שבו הציג את רעיונותיו: גזענות, אנטישמיות ושאיפה ל״מרחב מחיה״ (הרעיון שגרמניה צריכה שטחים במזרח).
אחרי השחרור ארגן מחדש את המפלגה, חידש קבוצות תמיכה ובנה את דמותו כמנהיג חסר־תחליף.
המיתון הכלכלי העולמי (1929) זירז את עליית הנאצים. ב־1933 היטלר מונה לקנצלר. בהדרגה חיסל את הדמוקרטיה והתקבל כדיקטטור לאחר מות הנשיא הינדנבורג.
ב־1934 איחד היטלר את תפקיד הנשיא והקנצלר וקיבל את הכינוי "הפיהרר" (המנהיג).
המשטר שביצע פרויקטים כלכליים גדולים, צמצם אבטלה ויצר תשתיות כמו כבישים מהירים. אך השיפור נבנה על חימוש הכרחי ותוכניות שמכינו את גרמניה למלחמה.
הנאצים ביצעו "גלייכשאלטונג", תיאום נרחב של החיים בחברה כדי לשלוט בכל התחומים: חינוך, עבודה ותרבות. מוסדות שלא צייתו הוחלפו או נפגעו.
המשטר בנה תלות מוחלטת בהיטלר. הוא חיזק את מעמדו על ידי השארת חוסר־בהירות במדיניות, מה שיצר מאבקים פנימיים על פרשנות רצונו. כך הוא נשאר הערוץ המרכזי לקבלת ההחלטות.
המנהיג יצר לעצמו מיתוס של מי שאינו טועה ומצליח. מיתוס זה תרם לתמיכה הציבורית ולסיוע לשלטון להשיג הישגים זמניים.
היטלר פעל להסרת מגבלות הצבא ולכיבוש שטחים. ב־1938 סיפח חלקים משכנותיו, וב־1939 פלש לפולין. הפלישה לפולין (1 בספטמבר 1939) פתחה את מלחמת העולם השנייה.
במשך המלחמה החל רצח שיטתי של יהודים ואוכלוסיות נוספות, השואה. המדיניות הונהגה על ידי גורמי משטר רבים, ובחיבור בין החלטותיו של היטלר להנהלה של האס־אס הושגה ההשמדה המונית.
אין מסמך חתום ידוע של היטלר המורה על השמדת יהודים. עם זאת, החוקרים מסכימים שהוא נושא באחריות מרכזית, ושפקודות בעל־פה והחלטותיו המושפעות ממנו הובילו ל"הפתרון הסופי".
במהלך המלחמה נעשו ניסיונות רבים להפיל את היטלר, בידי קצינים ואזרחים. הקשר ב־20 ביולי 1944 (ניסיון בחיי היטלר) נכשל והמשתתפים הוצאו להורג.
ב־1945 כשהצבאות מתקדמים פנימה, היטלר סירב להיכנע. ב־30 באפריל 1945 התאבד בבונקר בברלין יחד עם אווה בראון. שריפת גוויותיו ואחסונן בידי הגורמים הסובייטיים עוררו דיונים רבים לאחר המלחמה.
היטלר אהב חיות, הייתה לו נטייה לצמחונות בשנים האחרונות, וניהל קשר ארוך עם אווה בראון. בחייו הפרטיים נרשמו גם מאורעות אישיים קשים, אך הם נדחקו לשוליים נוכח מעשיו הפוליטיים.
אדולף היטלר (1889, 1945) היה מנהיג גרמני שגרם למלחמה גדולה ולפגיעה קשה ביהודים ובאנשים רבים.
נולד בעיירה בראונאו אם אין שבאוסטריה. רצה להיות צייר, אך נדחה מבתי ספר לאמנות.
הצטרף לצבא בניצוח מלחמת העולם הראשונה. קיבל אותות כבוד והיה חייל מסור.
אחרי המלחמה הצטרף למפלגה קטנה שהפכה למפלגה הנאצית. הוא היה נואם חזק וזה עזר לו לזכות בתמיכה.
ב־1933 מונה לקנצלר (ראש ממשלה) של גרמניה. בהדרגה הפך לשליט יחיד.
היטלר האמין ברעיונות גזעניים (משמעות: לחשוב שאנשים מסוימים טובים יותר מאחרים). הוא שנא יהודים ועמד מאחורי מדיניות שבסופה נרצחו מיליוני יהודים.
היטלר הצית מלחמה בעולם כשהורה לפלוש לפולין ב־1939. במהלך המלחמה התרחשו אירועים קשים מאוד שנקראים השואה, שבהם רבים נהרגו.
ב־1945, כשהנהריות של גרמניה כותרו, התאבד היטלר בבונקר בברלין. אווה בראון, ידידתו, התאבד גם היא.
היטלר אהב חיות וניהל קשר עם אווה בראון. אך מעשיו הפוליטיים גרמו לסבל אדיר.
תגובות גולשים