אדם מריוט

אדם מריוט (Edme Mariotte; 1620, 1684) היה כומר ופיזיקאי צרפתי. הוא נמנה על ממייסדי האקדמיה הצרפתית למדעים.

מריוט העביר את רוב חייו בדיז'ון. שם כיהן כראש מנזר "מרטין סוס ביון". בשנת 1660 גילה את הכתם העיוור בעין האדם. הכתם העיוור הוא אזור בעין שאין בו תאים קולטי אור.
בשנת 1676 קבע מריוט את חוק בויל-מריוט לגבי גזים. החוק אומר שמכפלת הנפח בלחץ של כמות קבועה של גז ב"טמפרטורה קבועה" היא קבועה. (טמפרטורה = מידת החום). החוק תואר גם על ידי רוברט בויל כ-16 שנים קודם לכן, אך מריוט השיג תוצאות מדויקות יותר. זאת הודות להמצאת מכשיר בשם "בקבוק מריוט".
בשנת 1733 יצאה מהדורה של כתביו שכללה מאמרים בפיזיקה על תנועת נוזלים, צבעים, צלילים, ברומטר ונקודת הקיפאון של מים.

בכרכים שיצאו ב-1717 פורסמו כמה ממאמריו החשובים. במאמר "De la nature de l'air" חקר את תורת הגזים והציג את החוק העוסק בלחץ ובנפח. במאמרים אחרים דן בתופעות אופטיות כמו הקשת בענן, הילות, החזרת ושבירת אור, ובתופעות פיזיולוגיות של צבע. שני מאמרים נוספים עוסקים במכניקה של גופים, במחזוריות הטבע ובחילופי חומרים, כולל דיון בפוטוסינתזה.

אדם מריוט (1620, 1684) היה כומר ופיזיקאי מצרפת. הוא עבד רבות בעיר דיז'ון.

ב-1660 גילה מריוט את הכתם העיוור בעין. הכתם העיוור הוא מקום בעין שאין בו תאים שקולטים אור. ב-1676 קבע חוק על גזים שבודק את הקשר בין נפח ולחץ. החוק אומר שאם הטמפרטורה נשארת זהה, המכפלה של נפח וכמות הלחץ נשארת קבועה. (טמפרטורה = כמה חם).
מריוט בנה גם מכשיר שנקרא "בקבוק מריוט". זה עזר לו למדוד גזים טוב יותר.

הוא פרסם מאמרים על צבעים, קשת בענן, איך אור משתנה וכיצד גופים נופלים. חלק מכתביו יצאו בכרכים אחרי מותו.