אֶדֶר הַיְקָר הוא אחד מספריו המוקדמים של הרב קוק.
השם "אדר היקר" הוא ראשי תיבות של אליהו דוד רבינוביץ', שהיה חותנו של הרב קוק. מקור הביטוי הוא בפרק בזכריה שעוסק בגאולה. לפני המאמר הראשון מצוטט שם פסוק (פסוק ז') ונזכרת דרשת חז"ל (חז"ל = חכמינו מהתקופות הקדומות).
בהיקף הספר הרב קוק מצייר דמות אישית של האדר"ת (חותנו). הוא מצרף קטעים אוטוביוגרפיים מכתביו של האדר"ת. עם זאת, רוב הספר מוקדש לרעיונות ותפיסות מחשבתיות של הרב קוק עצמו.
המהדורה הראשונה יצאה לאור ביפו בשנת ה'תרס"ו (1906) על ידי שמואל קוק, אחיו של המחבר. בקיץ תשכ"ז (1967) הדפיס הבן, הרב צבי יהודה הכהן קוק, מהדורה מחודשת. במהדורה זו צורפו עשרים איגרות מאת האדר"ת וגם הספר "עקבי הצאן" שכולל מאמרים ידועים, כמו "מאמר הדור" ו"הפחד" ו"הענג השמחה". הספר הודפס על ידי מוסד הרב קוק.
בשנים מאוחרות יצאו מהדורות נוספות, בין היתר מהדורה עם ביאור של הרב שלמה אבינר (תשע"ג) ומהדורה שנייה בהוצאת ספריית חוה (תשע"ו).
למרות הכיוון הביוגרפי, אחד מתכני הספר הוא סיפור תולדותם של צדיקים. לפי הראי"ה (הרב קוק), סיפור כזה מטהר את העולם ומשפיע רוחנית.
הרב אליקים געציל ליובאוונא, מחסידי ברסלב, כתב איגרת תגובה. הוא טען שאם הרב קוק היה משתמש בכתבי רבי נחמן מברסלב, לא היה צריך להיעזר במילים לועזיות. הוא ביקש הבהרות על המילים הזרות שבספר ושאל האם כוונתו לתמוך בדרך הציונות.
אֶדֶר הַיְקָר הוא ספר מוקדם של הרב קוק.
השם הוא ראשי תיבות. זאת אומרת שהאותיות הראשונות של השמות יוצרות את השם. אדר"ת פירושו אליהו דוד רבינוביץ'. הוא היה חותנו של הרב קוק.
השם הגיע מפרק בספר זכריה. לפני המאמר הראשון יש פסוק ודרשה של חכמינו (חז"ל = חכמים קדומים).
בספר יש סיפורים על חייו של האדר"ת. יש גם קטעים ממכתביו. רוב הספר הוא רעיונות ומחשבות של הרב קוק.
הספר הודפס לראשונה ביפו ב-1906 על ידי שמואל קוק. ב-1967 הדפיסו שוב את הספר ובצרפו מכתבים של האדר"ת. הם גם צירפו עוד ספר בשם "עקבי הצאן" עם מאמרים חשובים.
הספר מספר גם על צדיקים. הרב קוק חשב שסיפורים כאלה מטהרים את העולם.
איש חסידות ברסלב כתב תגובה. הוא רצה שהרב יבאר מילים זרות ושאל על עמדתו לגבי הציונות.
תגובות גולשים