אדריכלות נוף (נקראה בתחילה אדריכלות גנים) היא תחום עיצוב שמתמקד בתכנון מרחבי חוץ. זה כולל חצרות פרטיות, כיכרות עירוניות, פארקים, גינות, טיילות, שמורות טבע ושאר שטחים פתוחים. במקרים רבים אדריכלות הנוף פועלת יחד עם אדריכלות מבנים ותכנון עירוני. התחום עוסק בקשר בין מבנים לקרקע ולנוף, ובין האדם לסביבתו הטבעית או העירונית.
השורשים של התחום מגיעים למסופוטמיה, שם בנו גנים בתוך הערים בניסיון ליצור "גן עדן עלי אדמות". גם היוונים העתיקים תכננו גנים וחללים ציבוריים, כמו האגורה (כיכר עירונית).
ברנסאנס שילבו ארמונות וגנים לפי הטופוגרפיה הטבעית, לעיתים סביב אגמים טבעיים או מלאכותיים. במאה ה־17 בצרפת הפך עיצוב הגנים לאמנות של ממש. גני ורסאיי הם דוגמה מובהקת: תכנון לפי קווים ישרים, שתילה מסודרת וגיזום צמחים בצורות גאומטריות ברורות.
באנגליה התפתח בתגובה ה"גן האנגלי". במקום להכתיב סדר טבעי קפדני, ניסו ליצור נוף מתוכנן שיראה טבעי ויפה באופן טבעי. במאה ה־19 נבנו גנים רבים באנגליה בסגנון רומנטי שנועד להעניק תחושת נוף עתיק.
בצד השני של העולם התפתחה גם מסורת יפנית עשירה של עיצוב גנים. הגנים היפניים מושתתים על תפישות אסתטיות ודתיות יפניות. סוג מיוחד הוא גן הזן (גן שמשמש נזירי זן), שתכנונו מבטא אורח חיים ייחודי.
מאז סוף המאה ה־20 התחום התרחב: אדריכלות נוף כוללת כיום גם תכנון שטחים פתוחים פרטיים סביב מבנים, עיצוב חללים ציבוריים ופארקים מכל הסוגים.
אדם העוסק בתחום נקרא אדריכל נוף. התואר האקדמי המקובל הוא B.L.A. משך לימודים טיפוסי הוא ארבע שנים.
אדריכלות נוף (תכנון חוץ) היא עיצוב של מקומות פתוחים. זה כולל גינות, פארקים וכיכרות.
מאוד בימים יש גם היו גנים בעיר במסופוטמיה. אנשים רצו ליצור "גן עדן עלי אדמות".
ביוון העתיקה תכננו גם כיכרות גדולות בשם אגורה (כיכר עירונית).
ברנסאנס בנו ארמונות עם גנים ליד אגמים. בצרפת, במאה ה־17, עיצבו את גני ורסאיי. שם שמים צמחים בשורות מדויקות ומגזמים אותם בצורה גאומטרית.
באנגליה פיתחו את ה"גן האנגלי". הוא נראה טבעי מאוד, אך הוא מתוכנן בקפידה.
ביפן יש מסורת ארוכה של גנים. גן הזן (גן לנזירים) הוא דוגמה מיוחדת.
מאז סוף המאה ה־20 אדריכלות הנוף כוללת גם עיצוב פארקים ושטחים ליד מבנים.
אדריכל נוף הוא איש מקצוע שתכנן גנים ומרחבים פתוחים. התואר הוא B.L.A. ולימודים נמשכים כארבע שנים.
תגובות גולשים