אווה אילוז

אווה אילוז (נולדה ב-30 באפריל 1961) היא סוציולוגית צרפתית-ישראלית, חוקרת חברה והתנהגויות חברתיות. היא כיהנה כנשיאת בצלאל בשנים 2013, 2014, פרופסור במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומהווה זוכת פרס א.מ.ת בסוציולוגיה (2018).

נולדה בפאס שבמרוקו והיגרה עם משפחתה לצרפת בגיל עשר. דוברת מרוקאית, צרפתית, אנגלית ועברית. למדה בסורבון ובאוניברסיטה העברית, וקיבלה דוקטורט בתקשורת ולימודי תרבות מאוניברסיטת פנסילבניה. עבודת הדוקטורט בחנה אהבה רומנטית ותרבות המונים בארצות הברית. במהלך הקריירה שימשה מרצה באוניברסיטת תל אביב, הצטרפה לאוניברסיטה העברית בשנת 2000, והפכה לפרופסור מן המניין ב-2005. שהתה כמרצה אורחת ובחקר באוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה.

אילוז כתבה כ-80 מאמרים ושמונה ספרים שתורגמו ל-15 שפות. מחקרה בוחן את חיבור הרגש, התרבות והכלכלה. היא שואלת, בין השאר: מה תפקיד תקשורת ההמונים (סרטים, פרסומות, טלוויזיה) בעיצוב שפת הרגש; האם המדיה שינתה את חיי הרגש במאה ה-20; וכיצד תרבות הרגש קשורה לארגונים כלכליים.

שיטות המחקר שלה מגוונות: היסטוריה, תצפיות משתתפות, ראיונות, וניתוח סימנים וטקסטים (סמיוטי) כדי למפות את ההצטלבות של טכנולוגיות תרבותיות, רגשות וכלכלה.

בספרה הראשון אילוז טוענת שאהבה רומנטית השתנתה יחד עם התפתחות הקפיטליזם. קפיטליזם (שיטה כלכלית שבה שווקים ותאגידים משפיעים על החיים) עיצב דימויים של רומנטיקה וקשר לחיי הצריכה ולמוצרי פנאי. האהבה נראתה גם כתחום צריכה, לא רק כרגש פרטי. על ספר זה זכתה לציון כבוד בתאחדות הסוציולוגים האמריקאים.

בספר זה אילוז חקרה את ההיסטוריה של הספירה התרבותית ואת היחסים בינה לבין הכוח הכלכלי. היא בחנה מי היו הגורמים שיצרו אוטונומיה תרבותית וכיצד הקפיטליזם השפיע על משמעויות חברתיות ורגשות.

בספר על תוכניות אירוח טלוויזיוניות היא מנתחת את תופעת ההצגה המתמדת של האינטימיות. בעזרת דוגמת אופרה וינפרי, היא מראה כיצד חיי הפרט הפכו לסחורה ציבורית דרך שיח טיפולי ומבני מדיה.

אילוז מציעה את המושג "קפיטליזם רגשי", תהליך שבו יחסים כלכליים становятся רגשיים, ויחסים אינטימיים מקבלים צורות שנשענות על מודלים כלכליים. היא מראה את התופעה באתרים שונים, כולל אתרי היכרויות באינטרנט, עיתוני נשים וספרות לעזרה עצמית.

בספר זה היא בוחנת כיצד שפת הטיפול (שפת ייעוץ וטיפול נפשי) הפכה לפופולרית בתקשורת ובהמונים, וכיצד זה שינה את הדרכים שבהן אנשים מבינים את עצמם.

ספר נוסף שעוסק בקונפליקטים שבין רגשות, אהבה ומודרניזציה. גם ספר זה זכה להכרה בינלאומית.

אילוז הייתה נשואה לפרופ' אלחנן בן פורת, ולהם שלושה ילדים.

אילוז הביעה דעות נוקבות על החברה והפוליטיקה בישראל. בשנים לאחר מבצעים צבאיים היא תיארה את ישראל כמדינה מפוצלת ומיליטנטית, וביקרה את הגידול בתנועות ימניות משיחיות. לאחר אירועים כמו 7 באוקטובר ציינה ספקנות לגבי בתי המשפט הבינלאומיים ושיעור התמיכה הבינלאומית. בחודשים שלאחר מכן כתבה על שינוי יחסיה למחנה השמאל העולמי, ותיארה תחושות מורכבות כלפי תגובותיו.

אווה אילוז נולדה ב-30 באפריל 1961. היא חוקרת אנשים וחברות. חוקרת היא מי שלומד איך אנשים מתנהגים ומרגישים.

אילוז נולדה בפאס שבמרוקו. כשהייתה בת עשר עברה עם משפחתה לצרפת. היא ידעה כמה שפות ולמדה באוניברסיטאות בצרפת, בישראל ובארצות הברית. היא פרופסורית באוניברסיטה העברית והייתה נשיאת בצלאל בשנים 2013, 2014.

אילוז כתבה המון מאמרים וספרים. היא בודקת איך המדיה, סרטים, טלוויזיה ופרסומות, משנים את הדרך שאנשים מרגישים ואוהבים. היא גם בוחנת איך כסף ועסקים משפיעים על הרגשות של אנשים. קפיטליזם היא מערכת כלכלית שבה עסקים וצרכנות חשובים.

- "האוטופיה הרומנטית": על איך אהבה וקניות התקשרו זה לזה.
- "אופרה וינפרי": על תוכניות אירוח וטלוויזיה שאנו צופים בהן.
- "אינטימיות קרה": על הדרך שבה רגשות וקשרים אישיים משתלבים עם כלכלה.
- "גאולת הנפש המודרנית": על שפת הטיפול שהפכה נפוצה בתקשורת.

אילוז הייתה נשואה ולהם שלושה ילדים. היא דיברה לעיתים על הפוליטיקה בישראל והביעה דאגות לגבי החברה והסכסוך. היא שינתה חלק מדעותיה אחרי אירועים קשים, וכתבה על הקשיים שהרגישה ביחס לשמאל העולמי.