האוונגרד הרוסי הוא שם כולל לתנועות אמנות מודרניסטיות ברוסיה. הן התבטאו בציור, פיסול, אדריכלות, עיצוב וקולנוע. אין תאריך מדויק לתחילתן וסיומן. פרשנים מציינים טווחים שונים: החל מסביבות 1850 ועד שנות השישים של המאה ה-20, או בטווח מצומצם יותר משנת 1914 ועד דעיכה בשנות ה-30. שיא התנועה התרחש בעשור השני של המאה ה-20, כשהאמנות החדשה התקבלה בחלקה במסגרת המהפכה החברתית.
בתקופה ההיא אמנים רוסים שאבו השראה גם ממסורת מקומית, כמו האיקונות (תמונות דתיות), וגם מהמפגש עם המערב. קבוצת 'עולם האמנות' (Mir Iskusstva) בסנקט פטרבורג קידמה אסתטיקה חדשה. בין מוביליה היו אלכסנדר בנואה, ליאון בקסט, מיכאיל ורובל וסרגיי דיאגילב. דיאגילב הביא את הבלט הרוסי לפריז והציג אמנות רוסית במערב. גם אספני אמנות מוסקבה רכשו יצירות מודרניות מערביות, מה שחיזק את המגע בין רוסיה לאמנות האירופית.
אמני ה'נבי' (The Nabi) עבדו בתחומים רבים, כולל איור וטקסטיל, והשפיעו על המעבר מציור פיגורטיבי למופשט. מיכאיל לריאונוב ונטליה גונצ'רובה שילבו מסורות רוסיות עם אמנות מודרנית. מתוך שילוב זה נולדו זרמים כמו ריוניזם (Rayonnism, מילולית: 'קרן אור'), שבו פעלו גם אל ליסיצקי, קזימיר מלביץ' ווולדימיר טאטלין.
סופרמטיזם הוא מונח שטבע קזימיר מלביץ'. זהו סגנון של אמנות מופשטת גאומטרית. מלביץ' ראה בציור דרך להבעת רעיונות רוחניים ומיסטיים. הוא טען שהצורות המופשטות מייצגות ריאליזם חדש שלא ציין אובייקטים ממשיים.
בשנת 1915 בתערוכת "0,10" בפטרוגרד הציג מלביץ' את "ריבוע שחור על רקע לבן". ציור זה סימן נקודת שיא בהפשטה שלו. סופרמטיזם משתמש בצורות יסוד כמו ריבוע, עיגול ומשולש. מלביץ' ראה בריבוע את הצורה ה"טהורה" ביותר. אח־כך הוא צמצם את מערכי הצבעים עד לסדרות כמו "לבן על לבן" (1917, 1918), שבהן הכוונה הייתה להגיע לקצה היכולת של הצבע.
מלביץ' כתב על הסופרמטיזם כרצון לוותר על תיאור האובייקט כדי להגיע לתמצית. בעבודותיו יש מתח בין תנועה וצורה לבין שקט ומרחב. הוא קישר צבעים להקשרים דתיים ולמיסטיקה, וכינה כמה יצירות בשמות המכוונים לקונוטציות אלה.
ואסילי קנדינסקי נחשב לאחד מגדולי פורצי הדרך בציור המופשט במאה ה-20. הוא כתב מאמרים וספרים התיאורטיים שהשפיעו על לימוד האמנות המודרנית. רק חלק קטן משל שנותיו כאמן עבר ברוסיה. אחרי מלחמת העולם הראשונה ופחות או יותר בתקופת המהפכה, בין 1918 ל-1921, עסק קנדינסקי בהוראה ושיקום מוסדות אמנות במוסקבה.
קנדינסקי הדגיש חיבור בין צבע לצורה כדי להביע תחושות. הוא השתמש בצורות גאומטריות כמו עיגולים, קווים וזוויות, ולעתים לצד צורות עמומות יותר שמזמינות פירוש. תקופת עבודתו לאחר 1921 הצמיחה קומפוזיציות עשירות בצבע ובהרמוניה. לאחר שהגישה שלו נחשבה בידי חלקים מהסביבה הרדיקלית כבעלת אופי אישי ובורגני, עזב את רוסיה והצטרף ללימודים ולעשייה בבאוהאוס (Bauhaus) בגרמניה.
קונסטרוקטיביזם (אמנות בנויה) היה מונח שנמצא בשימוש מ-1917 והודגש על ידי אמנים כמו אלכסנדר רודצ'נקו ונחום גאבו. זרם זה ראה באמנות כלי לשינוי חברתי. הוא שאב השראה מתעשייה ועיצוב, והשתמש בחומרים תעשייתיים שלא היו נפוצים ביצירה המסורתית, מתכת, זכוכית, פלסטיק ועוד.
אמנים כמו ולדימיר טאטלין, נחום גאבו, אל ליסיצקי ואחרים פיתחו פיסול ועיצוב שבו החלל והריקנות חשובים כמו המוצק. טאטלין הציג ב-1920 את המודל למונומנט לאינטרנציונל השלישי, מגדל תעשייתי מתכתית שנחשב לעבודת מופת רעיונית.
התנועה נטתה גם לגייס את האמנות למען המהפכה. הופיעו כרזות ואסיפות אמנות לתעמולה, וסרטים ניסיוניים השתמשו בשיטות כמו מונטאז' (חיתוך עריכה) כדי ליצור מסרים. בתוך הקונסטרוקטיביזם התגלעו מחלוקות: חלק מהאמנים דחפו לשילוב פונקציונליות ושימושיות בחומרות, ואחרים ביקשו לשמור על ערכים רוחניים או אסתטיים. חלק מהאמנים קראו לעבודתם "פרודוקטיביזם" כשהדגישו שימושיות ועיצוב תעשייתי.
מהמיזוג בין מסורת רוסית, אמנות אירופית והשפעות התעשייתיות צמחו זרמים מרכזיים: סופרמטיזם (מלביץ'), קונסטרוקטיביזם (טאטלין, רודצ'נקו), ורעיונות מופשטים אצל קנדינסקי. אלה השפיעו על אמנות עולמית והפכו את מוסקבה וסנקט פטרבורג למרכזי תרבות מודרניים. חלק מהאמנים נדדו למערב, וחלק עבודתם שורדה והשפיעה על דורות הבאים.
האוונגרד הרוסי הוא שם לאמנות חדשה שנולדה ברוסיה. זו אמנות שונה מהציור המסורתי. היא נראית לעתים מופשטת ולפעמים משתמשת בצורות גאומטריות.
אמנים רוסים לקחו רעיונות גם מהאמנות הרוסית הישנה, למשל האיקונות (תמונות דתיות). הם גם קיבלו השראה מהאמנות האירופית. קבוצות של אמנים ארגנו תערוכות, ושלחו בלט וריקודים לפריז.
סופרמטיזם (מילה שפירושה: עליון) הומצא על ידי קזימיר מלביץ'.
זה סגנון שמתמקד בצורות פשוטות: ריבוע, עיגול ומשולש.
בשנת 1915 מלביץ' הציג את "ריבוע שחור על רקע לבן". זהו ציור מפורסם מאוד.
בהמשך הוא צייר סדרת תמונות כמו "לבן על לבן" עם צבעים מועטים.
ואסילי קנדינסקי צייר תמונות שמביעות רגשות בעזרת צבעים וצורות.
הוא אהב שילובים של צבעים ועיגולים וקווים.
הוא לימד אמנות ועבד גם מחוץ לרוסיה.
קונסטרוקטיביזם פירושו "אמנות בנויה". אמנים השתמשו בחומרים תעשייתיים כמו מתכת וזכוכית.
הם רצו שהאמנות תעזור לבנות חברה חדשה.
ולדימיר טאטלין הציע מגדל מתכת ענקי כמיצג רעיוני.
בסך הכל, אמנים רוסים שילבו מסורת ורעיונות מודרניים. הם יצרו צורות חדשות שהשפיעו על אמנות בעולם.
תגובות גולשים