"על הרוחני באמנות, בייחוד בציור" הוא חיבור של ואסילי קנדינסקי משנת 1912. קנדינסקי היה צייר וחבר תנועת הפרש הכחול. הוא ניסה להגיד מה הופך ציור לרוחני ומהן ההשפעות שהוא יוצר על המתבונן.
החיבור מציע גישה מטאפיזית ופנומנולוגית. כלומר, הוא בוחן את החוויה הפנימית של הצופה ואת משמעותה מעבר למראה החיצוני. קנדינסקי, שהכשרה מוזיקלית הייתה לו, תיאר כיצד צבעים מעוררים תחושות גופניות ונפשיות.
הוא ראה בצבעים ובצורות סמלים אוניברסליים. לדוגמה, הכחול נתפס בעיניו כרוחני ומתרחק. משולש נראה לו דינמי יותר מהריבוע. כך הצבעים והצורות משפיעים לא רק על העין, אלא גם על הרגש והמחשבה.
קנדינסקי הגדיר שלושה מקורות השראה ביצירה: התרשמות, אימפרוביזציה וקומפוזיציה. התרשמות היא רושם ראשוני מהטבע. אימפרוביזציה היא הבעה ספונטנית ופנימית. קומפוזיציה היא עיבוד שכלתני של רגשות וחומרים לצורה מסודרת.
אמן, בעיניו, צריך להוביל אנשים אל הפסגה של משולש רוחני גדול. רק מעטים מגיעים לשם ומביאים את ה"בשורה" לשאר האנשים. בתקופות דקדנטיות נפש האדם נופלת למטה, ובמקום להתמקד ברוחניות מחפשים ראוותנות חיצונית.
על הפלטה קנדינסקי מבחין בשני אפקטים: אפקט חיצוני ופיזי של יופי הצבעים, וגם תהודה נפשית עמוקה. תחילה הצבע משמח את העין, ואחר כך הוא יכול לגעת בנפש ולגרום לרגש רוחני.
הוא מדבר גם על תכונות בסיסיות של צבע: חום או קור (חמימות מול קרירות) ועל בהירות ועכירות. צהוב הוא חם, אקסצנטרי ונראה קרוב. כחול הוא קר, שמיימי ונראה מרוחק. ערבוב צהוב וכחול יוצר ירוק שקט ויציב.
בהירות נוטה ללבן; עכירות נוטה לשחור. לבן מבטא שקט ופוטנציאל, ושחור מסמל אין וחוסר אפשרויות. ערבובם נותן אפור, שמבטא חוסר תנועה ולעיתים יאוש.
אדום הוא חם ותנועתי. אדום עם שחור נותן חום נוקשה. אדום עם צהוב נותן כתום קורן. אדום עם כחול נותן סגול מרוחק. קנדינסקי מציין גם את הקונטרסטים המרכזיים: צהוב נגד כחול, לבן נגד שחור, אדום נגד ירוק, וכתום נגד סגול.
בסך הכל, קנדינסקי מבקש להראות שאמנות טובה נובעת מצורך פנימי של האמן. הצורה והצבע יכולים להיות כלי רוחני שמפעיל את העין והנפש גם יחד.
וזילי קנדינסקי כתב חיבור חשוב ב-1912. הוא היה צייר וחבר קבוצה בשם הפרש הכחול. הוא רצה להסביר איך ציור יכול לנגוע בלב ובמחשבה.
קנדינסקי חשב שצבעים גורמים לנו לתחושות. הוא למד מוזיקה ולכן הרגיש צבעים כמו צלילים. למשל, כחול נראה לו רוחני ומתרחק מאיתנו.
הוא דיבר על שלוש דרכים שבהן נולדת יצירה: תרשמות, אימפרוביזציה וקומפוזיציה. תרשמות היא הרושם הראשון מהטבע. אימפרוביזציה זה ביטוי פתאומי ולבבי. קומפוזיציה הוא סידור מדויק של הדברים ביצירה.
גם הפלטה חשובה לו. תחילה צבע יפה משמח את העין. אחר כך הצבע יכול לגרום ל"תהודה נפשית", רגש עמוק שנוגע בלב.
קנדינסקי הסביר תכונות של צבעים פשוטות: חום או קור, ובהירות או עכירות. צהוב חם ונראה קרוב. כחול קר ומרגיש מרוחק. צהוב וכחול ביחד יוצרים ירוק שקט.
לבן מזכיר שקט ופתיחות. שחור מזכיר חוסר אור ולעיתים עצב. כשמערבבים לבן ושחור יוצא אפור, שמרגיש רגוע אך בלי תנועה.
אדום חזק ותנועתי. אדום עם שחור נותן חום נוקשה. אדום עם צהוב נותן כתום קורן. אדום עם כחול נותן סגול מרוחק.
קנדינסקי חשב שאמן צריך לצייר מתוך צורך פנימי אמיתי. אז היצירה מקבלת חיים משלה ומשפיעה על האנשים שפוגשים אותה.
תגובות גולשים