אוליאנובסק

אוליאנובסק נמצאת על נהר הוולגה, כ-893 ק"מ מזרחית למוסקבה. היא מרכז מחוז אוליאנובסק ואוכלוסייתה הייתה כ-624,518 תושבים ב-2017.

העיר הוקמה כמבצר בשם סינבירסק ב-1648, על גבעה מערבית לוולגה. מייסדה היה בוגדן חיטרובו, אציל בסביבת הצאר. ב-1668 עמד המבצר במצור של מורדים בראשות סטפן ראזין. המורד ימליאן פוגצ'וב נכלא בסימבירסק לפני הוצאתו להורג. בקרבת העיר היה קרמלין מעץ, שנשרף במאה ה-18.

ב-1780 שונה השם לסימבירסק והעיר הפכה לבירת מחוז. עם התרחבות הגבולות מזרחה איבד המבצר את חשיבותו, ובהמשך קיבלה העיר מעמד עירוני ב-1796. באוכלוסיית העיר היו בני מעמד עירוני נמוך ובינוני ברובם, לצד חיילים ואצילים בולטים. האוכלוסייה גדלה במאה ה-19; בין השנים נרשמו כמה שריפות, ובקיץ 1864 העיר ניזוקה קשה ובנתה מחדש בימי המושל אורלוב-דווידוב.

בין 1827 ל-1841 נבנתה קתדרלת השילוש הקדוש. ב-1924 שונה השם לאוליאנובסק, על שם ולדימיר לנין (שנולד בעיר ב-1870), שמו המקורי היה ולדימיר אוליאנוב. גם אלכסנדר קרנסקי ואלכסנדר פרוטופופוב היו תושבי העיר.

במאה ה-19 פעלו בה בתי ספר שונים, ספריות על שמות קרמזין וגונצ'רוב, וכן מספר בתי חרושת: מזקקה לוודקה, מבשלות, מפעל ליינות, ייצור נרות וטחנת קמח.

בעת השלטון הסובייטי הפכה העיר למקום עלייה לרגל למוקדי פולחן לנין. מוסדות דת רבים נהרסו, ביניהם הכנסייה שבה הוטבל לנין ובית שבו שהה המשורר פושקין. קתדרלה לזכר גיבורים ממלחמת 1812 הופסקה כדי לפנות מקום לאנדרטה של לנין; חלקים מבתי הקברות הוסרו.

בשנת 1957 הושלמה תחנת הכוח קויבישב במורד הוולגה. האגם המלאכותי שיצר המפעל כיסה שטחים וסיפח מקומות למה שאיפשר הרחבת הוולגה עד כ-35 ק"מ ברוחב במקומות מסוימים. בתום התקופה הסובייטית ירדה מעט חשיבותה התיירותית של העיר, והדיון על החזרת השם ההיסטורי 'סימבירסק' נדון שוב ב-2008, אך השם לא שוחזר.

שמו המקורי של היישוב - סינבירסק/סימבירסק - נחקר במקורות טופונימיים רבים. הסברים מוקדמים קישרו את השם למילים צ'ובאשיות, מורדביניות או טורקיות, אך כיום מקובלת השערה שמקורה מונגולי. המונח שקשור ל"סימביר" נוגע בגבעה שעליה עמדו מזבחות ומקדשים ("סים" במונגולית), וממנו נגזר השם המקומי.

לאוליאנובסק שבע ערים תאומות.

אוליאנובסק יושבת על נהר הוולגה. היא כ-893 ק"מ ממוסקבה. יש בה כ-624,518 תושבים (2017).

העיר הוקמה ב-1648 כמבצר. "מבצר" זהו מבנה חזק כדי להגן על המקום. המייסד היה בוגדן חיטרובו. ב-1668 היו קרבות ומורדים ניסו לכבוש את המבצר. אחר כך היו שריפות וחלק מהמבצרים נשרפו.

ב-1780 קראו לעיר סימבירסק. ב-1796 היא הפכה לעיר רשמית. ב-1864 פרצה שריפה גדולה. העיר נבנתה מחדש לאחר מכן. בין 1827 ל-1841 נבנתה קתדרלה חשובה.

ב-1924 שינו את השם לאוליאנובסק. השם החדש הוא על שם ולדימיר לנין. לנין נולד בעיר ב-1870 ושם משפחתו המקורי היה אוליאנוב.

בזמן השלטון הסובייטי הרסו כמה כנסיות ומבנים ישנים. גם הבית שבו שהה המשורר פושקין נפגע.

בשנת 1957 הושלמה תחנה הידרו-חשמלית (תחנת כוח שפועלת במים) ליד העיר. היא יצרה אגם גדול. האגם כיסה שדות והרחיב את הנהר עד כ-35 ק"מ ברוחב בחלקים.

אחרי פירוק ברית המועצות, פחות אנשים באו לבקר את אתרי לנין בעיר. ב-2008 דנו אם להחזיר את השם הישן, סימבירסק. בסוף השם נשאר אוליאנובסק.

שם העיר השתנה עם השנים. חוקרים חושבים שהשם הגיע ממילה מונגולית שמשמעה "הר קדוש". במקומות גבוהים היה נהוג להקים מזבחות, ומכאן ייתכן השם.

לאוליאנובסק יש שבע ערים תאומות.