הים הכספי

נמלים ועיר חוף בולטים: טורקמנבאשי (קרסנובודסק), קזחסטן, אקטאו, רוסיה, דרבנט ומחצ'קלה, אזרבייג'ן, באקו, איראן, סארי, רשת וגורגאן.

הים הכספי (נקרא גם ים מזנדראן או הים הכוזרי בשפות מקומיות) בעצם אגם מליח גדול בין אסיה לאירופה. זהו האגם הגדול בעולם, בשטח של כ-371,000 קמ"ר, כמעט כמו שטח יפן. הוא מוקף חמש מדינות: רוסיה, אזרבייג'ן, איראן, טורקמניסטן וקזחסטן. אין לו מוצא לים אחר, ולכן מפלס המים נשמר בעיקר על ידי התאדות (הפיכת מים לאדים). המליחות בו היא כ-1.2%, כשליש ממי הים.

הים הכספי הוא שריד לים הפרטתיס העתיק. לפני כ-5.5 מיליון שנים הוא נפרד מהימים הגדולים בגלל תזוזות טקטוניות ושינויי מפלס הים. המפה המדויקת הראשונה נוצרה ב-1716 על ידי אלכסנדר בקוביץ'-צ'רקסקי, שנשלח בפקודת פיוטר הגדול, והוא גם בנה מבצרים לחיזוק השליטה הרוסית באזור.
מאמצים סובייטיים לחבר את הים הכספי לים האזובי באמצעות תעלת אירואסיה (המכונה גם "תעלת מניץ'") החלו ב-1932, אך התוכנית לא הושלמה ונמצאת כיום בעלטה כלכלית. בשנות ה-80 נחסם זרם מים ללגונת גאראבוגאזקול (לגונה = אגם חופי רדוד) והיא התייבשה עד 1984. לאחר עליית מפלס הים ב-1992 נפרץ המחסום והלגונה הוצפה שוב. ב-2003 חתמו רוסיה, אזרבייג'ן וקזחסטן על חלוקת החלק הצפוני של הים (64%), אך איראן וטורקמניסטן לא הסכימו.

בבים חיים דגי חידקן (סוג של סטוריון), ביציהם מפיקים קוויאר. דיג יתר סיכן את המינים האלה, ופעילי סביבה פועלים להגבלה. גם הפוסה הכספיאנית (כלב ים קטן) בסכנה. בעבר חיו באזור הטיגריס הכספי, שנכחד באמצע המאה ה-20.

בתחתית הים ובחופיו יש שדות נפט וגז עשירים. יש הערכות שמאגרי הנפט יכולים להגיע לעשרות עד מאות מיליארדי חביות, ותפוקה אפשרית מוערכת במיליוני חביות ביום.

הים תלוי בנהרות כמו הוולגה והאורל, שמביאים כ-80% מהמים. מאחר שאין מוצא, שינויי גשם והתאדות גורמים לשינויים חדים במפלס המים.

מעבורות חוצות את הים ומקשרות בין חופי המדינות.

נמלים חשובים סביב הים: טורקמנבאשי, אקטאו, דרבנט, מחצ'קלה, באקו, סארי, רשת וגורגאן.

הים הכספי הוא בעצם אגם גדול ומליח בין אסיה לאירופה. הוא הכי גדול בעולם. השטח שלו כשטח יפן. חמישה מדינות מקיפות אותו: רוסיה, אזרבייז'ן, איראן, טורקמניסטן וקזחסטן. אין לו יציאה לים אחר. המים נעלמים בעיקר בגלל התאדות (כאשר מים הופכים לאדים).

לפני מיליוני שנים היה כאן ים גדול בשם פרטתיס. אחרי שינויים בקרקע ובמפלס הים, נותר רק הים הכספי. ב-1716 נוצרה מפת הים הראשונה על ידי חוקר ששלח הצאר הרוסי. בשנות ה-30 התחילו תכניות לחבר אותו לים אחר, אבל זה לא קרה.

בבים יש דגי סטוריון שממנו מפיקים קוויאר (ביצים שנאכלות כמנה יוקרתית). דיג רב סיכן את הדגים. גם כלב הים הקטן, הפוסה, בסכנה. בעבר חיו כאן טיגריסים שנכחדו.

מתחת לאדמה והים יש הרבה נפט וגז. זה חשוב למדינות שסביב.

נהרות כמו הוולגה מוסיפים הכי הרבה מים לים. בגלל שאין לו מוצא, מפלס המים משתנה הרבה.

יש מעבורות שמובילות אנשים וסחורות בין החופים.