אוליבייה מסייאן

אוליבייה מסייאן (10 בדצמבר 1908, 27 באפריל 1992) היה מלחין, נגן עוגב וצפר צרפתי. הוא נולד באביניון במשפחה ספרותית ונכנס לקונסרבטואר של פריז בגיל 11. בין מוריו בולטים היו פול דיקא, מוריס עמנואל, שארל-מרי וידור ומרסל דופרה. בשנת 1931 התמנה לנגן העוגב בכנסיית השילוש הקדוש בפריז ומילא משרה זו יותר משישים שנה.



מסייאן החל ללמוד פסנתר ועשה את דרכו בלימודי קומפוזיציה ועוגב. כבר כנער הושפע עמוקות מפרליאס ומליסנד של דביסי. בלימודיו פיתח עניין במקצבים עתיקים ובהרמוניות ייחודיות.


במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בחיל החובשים ונפל בשבי בגבול בורדן. במחנה השבויים חיבר את הרביעייה המפורסמת Quatuor pour la fin du temps (רביעייה לקץ הימים). היצירה נבאה עבור ארבעת הכלים שהיו זמינים: פסנתר, כינור, צ'לו וקלרינט, והושמעה לראשונה בפני שבויים וסוהרים.

לאחר שחרורו מונה ב-1941 לפרופסור להרמוניה בקונסרבטואר של פריז, ומאוחר יותר לפרופסור לקומפוזיציה. בין תלמידיו העיקריים נמנים פייר בולז, קרלהיינץ שטוקהאוזן ויאניס קסנאקיס. בשיעוריו עודד כל תלמיד למצוא קול אישי.

מסייאן חיבר יצירות גדולות רבות. בין הבוצעות: Visions de l'Amen, Vingt regards sur l'enfant-Jésus, הסימפוניה Turangalîla (טורנגלילה), Réveil des oiseaux ו-La Transfiguration de Notre-Seigneur Jésus-Christ. אופרתו Saint-François d'Assise הוצגה לראשונה ב-1983.

מוזיקת מסייאן עמדה על יסודות ברורים: התעניינות במקצבים (כולל מקצבים יווניים והודים), שימוש ב"מודוסים בטרנספוזיציה מוגבלת" (סוג של סולם שמאפשר רק מספר מצומצם של שינויים גובה), ותשומת לב לצבע צלילי ותזמור. הוא השתמש בכלים לא שגרתיים, כמו אונדז מרטנו (כלי אלקטרוני), והשפיעו עליו גמלאן אינדונזי ומוזיקה יפנית.


מסייאן הוקסם משירת ציפורים. הוא תיעד צלילי ציפורים ברחבי העולם ותרגם אותם לתווים. שירת הציפורים מופיעה ביצירות רבות, בין השאר ב-Réveil des oiseaux ובקטלוג הציפורים לפסנתר. הפסיכולוגיה החושית שלו כללה סינסתזיה קלה, הוא ראה צבעים כששמע הרמוניות מסוימות.

חייו האישיים כללו שני נישואים. ב-1932 נשא לאישה את הכנרת קלייר דלבו, שאובחנה לאחר מכן במחלה שאיבדה את זכרונה ונפטרה ב-1959. ב-1961 נשא לאשה את התלמידה והפסנתרנית איבון לוריו, שסייעה לו בתיעוד שירת הציפורים ובמופעים רבים.

מאוחר יותר מסייר בארצות רבות, וביקר בארצות הברית שם הושפע מנופי פרק ברייס קניון ביוטה ליצירתו התזמורתית בת שנים-עשר הפרקים. יצירתו האחרונה הושלמה לקראת מותו והושמעה לאחר פטירתו. ב-1982 קיבל פרס וולף לאמנות על הרחבת עולם הצלילים.

אוליבייה מסייאן (1908, 1992) היה מלחין ונגן עוגב מצרפת. עוגב הוא כלי מקלדת גדול שמושמעת בו מוזיקה בכנסיות. הוא החל ללמוד בקונסרבטואר של פריז כשבן 11.



כבר כנער אהב מוזיקה של דביסי וראוול. למד אצל מורים מפורסמים והתחיל לנגן עוגב בכנסייה ב-1931.


במלחמה הוא נפל בשבי וכתב במחנה את הרביעייה לקץ הימים. היצירה נוגנה בתוך המחנה בפעם הראשונה. אחרי המלחמה לימד בקונסרבטואר של פריז הרבה שנים. היו לו תלמידים חשובים, ביניהם פייר בולז.

מסייאן כתב יצירות גדולות וייחודיות. בין היצירות יש את Turangalîla, יצירות לפסנתר ומקהלה, ואופרה על פרנציסקוס הקדוש.


מסייאן אהב ציפורים מאוד. הוא הקשיב להן, הקליט ונכה תווים לשירתן. המוזיקה שלו משולבת הרבה בצלילים של ציפורים. הוא השתמש גם בכלים מיוחדים, כמו אונדז מרטנו, כלי אלקטרוני.

חייו האישיים: נישא פעמיים. אשתו השנייה הייתה הפסנתרנית איבון לוריו. היא עזרה לו ברישום שירת הציפורים ובהופעות.

הוא קיבל פרסים חשובים, וחלק מיצירותיו בוצעו ברחבי העולם. מסייאן השאיר מוזיקה שנראית שונה מכל מלחין מערבי אחר.