אוליבר ונדל הולמס הבן

אוליבר ונדל הולמס הבן היה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא היה ידוע בעיקר כאבי הגישה הריאליסטית למשפט, ולעיתים נקרא "המתנגד הגדול" בשל דעות מיעוט (דעות שבהן שופט אחד או כמה שופטים אינם מסכימים עם הרוב). לצד דעות מיעוט פרוגרסיביות, כתב גם פסיקות שמרניות. בפסק הדין באק נגד בל הוא תמך בעיקור של נערה שסבלה מפיגור שכלי (עיקור = מניעת הולדה), החלטה רגישה ומעוררת מחלוקת.

הולמס נולד בבוסטון ב-1841. אביו היה הרופא והסופר אוליבר ונדל הולמס האב. בהיותו סטודנט בהרווארד פרצה מלחמת האזרחים בארצות הברית והוא התגייס לצבא הצפון. הוא נפצע קשה במספר קרבות ועלה לדרגת לוטננט קולונל. חוויות המלחמה השפיעו על חייו וכתיבתו.

לאחר המלחמה למד משפטים בהרווארד. בתחילה לא היה בטוח לגבי המקצוע, אך לבסוף השלים את לימודיו והתחיל לעבוד כעורך דין. הוא נסע לאירופה, ערך וערך מאמרים משפטיים, והרצה בהרווארד. ב-1872 התחתן עם פאני דיקסוול, והם חיו ללא ילדים.

בשנת 1882 מונה לשופט בבית המשפט העליון של מסצ'וסטס. שם פיתח את גישתו לגבי החוק: החוק אינו סטטי אלא דבר חי, שנתונים חברתיים משפיעים עליו. הוא הזהיר מפני הליכה עיוורת אחרי תקדימים משפטיים אם הסיבות המקוריות להם כבר אינן רלוונטיות.

בשנת 1902 מינה אותו נשיא תאודור רוזוולט לשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. מינויו אושר בסנאט והושבע לתפקיד.

הולמס כיהן בבית המשפט העליון עד 1932, כשלוש־עשרה שנים לפחות. במהלך תקופה זו כתב מספר רב של דעות רוב ודעות מיעוט. המפורסמות ביניהן כוללות את ההבחנה של "סכנה ברורה ונוכחת" כגבול לחופש הביטוי. הוא כתב את דעת הרוב במשפטים כמו דבס ושנק, שבהם נדונו נאומים שהתנגדו למאמצי המלחמה, וקבע שחופש הביטוי מוגבל כאשר הוא יוצר סכנה ממשית.

הולמס גם היה מבקר של התערבות בתי המשפט בחקיקה חקיקתית. בדעת המיעוט שלו בפרשת לוכנר, הוא הדגיש כי חוקים כלכליים הם תחום המחוקקים, לא של השופטים, והאשים שופטים בכפיית אמונות כלכליות פרטיות על המדינה.

הולמס פרש ב-1932 בגיל 90, והשאיר מורשת משפטית רחבה. הוא זכה להערכה רבה בין משפטנים על כתיבתו הברורה ועל תרומתו להתפתחות הגישה הריאליסטית במשפט.

הולמס ראה את החוק ככלי מדיני שמשרת את החברה. בהרצאתו "דרכו של המשפט" טען שהמשפט צריך להתמקד בתוצאות מעשיות ובניסויים, לא רק בעקרונות תאורטיים. הוא גם ניבא שהמשפט ייעזר בעתיד בכלים כלכליים כדי לבדוק כיצד חוקים משפיעים בפועל על החברה.

אוליבר ונדל הולמס הבן היה שופט חשוב בארצות הברית. שופט = אדם ששופט בבית משפט.

הולמס נולד בבוסטון ב-1841. כשהיה צעיר הוא נלחם במלחמת האזרחים ונפצע. אחרי המלחמה למד משפטים בהרווארד. הוא התחתן עם פאני דיקסוול. לזוג לא היו ילדים.

הוא שימש שנים רבות כשופט בבית המשפט של מדינת מסצ'וסטס. ב-1902 הנשיא מינה אותו לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. שם ישב הרבה שנים עד שפרש כשהיה בן 90.

הולמס כתב דעות שיפוט רבות. לפעמים הוא לא הסכים עם הרוב וכתב דעת מיעוט (דעה שונה מהשאר). אנשים קראו לו "המתנגד הגדול" בגלל זה. הוא חשב שהחוק צריך להתאים למציאות של החיים. בהרצאותיו אמר שהמשפט הוא דרך לפתרון בעיות, ולא רק כללים יבשים.

במקרה בשם באק נגד בל הוא הסכים לעיקור (מניעת הולדה) של ילדה עם פיגור שכלי. זה נושא רגיש ומורכב.

הולמס גם הקשר בין חופש הדיבור לחוק. הוא אמר שחופש הדיבור מוגבל כשהוא גורם סכנה אמיתית, כמו לצעוק "אש" במקום מלא אנשים ולהיף בהלה. בסוף חייו הוא נשאר דמות חשובה שהשפיעה על המשפט בעולם.