אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית שהוקמה ב-1955 ונקראה על-שם הרב מאיר בר־אילן. הקמפוס המרכזי נמצא ברמת גן, בשטח של כ-540, 582 דונם, ובשנת 2011 נפתח קמפוס נוסף בצפת שבו שוכנת הפקולטה לרפואה. נכון ל-2024 למדו שם יותר מ‑21,000 סטודנטים, וב-2025 היא מדורגת כאוניברסיטה השנייה בגודלה בישראל והצומחת ביותר בבחינת מספר הסטודנטים בשבע השנים האחרונות.
האוניברסיטה כוללת פקולטות רבות, בתי ספר ומחלקות. היא מציעה תכניות לתארים ראשונים ועל-תארים בתחומים מדעיים, הומניים, משפטים, הנדסה, רפואה ומדעי היהדות.
באוניברסיטה כ־70 מרכזים ומכוני מחקר וקרוב ל-800 חוקרים בכירים. רשות המחקר מנהלת את הפעילות המחקרית ותמיכה בבקשות למענקי מחקר. חוקרי האוניברסיטה זכו בפרסי ישראל, בפרסים בינלאומיים ובמענקי מחקר מקרנות כמו הקרן הלאומית למדע והאיחוד האירופי. נכון ל-2025, 24 מחברי סגל זכו בפרס ישראל. בתחומי המחקר יש מכונים לפיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, כלכלה, ארכאולוגיה, הלכה, פסיכולוגיה, מחקר מוח ועוד. ב-2025 נפתח גם מכון אגירת האנרגיה הלאומי, המתמקד באנרגיה ירוקה.
היחידה ללימודים בין-תחומיים מאגדת תוכניות שמעודדות חיבור בין תחומי ידע שונים. בנוסף פועלים מרכזי "אימפקט" לטיפול בסוגיות חברתיות וטכנולוגיות כמו סייבר, ערים חכמות וביו-רפואה.
המערך אחראי על המכינה הקדם-אקדמית ותוכניות לקטעי אוכלוסייה מיוחדים.
אקדימה (הוקמה ב-2023) מרכזת קורסים שאינם חלק מתכניות לתואר, כמו קורסי תעודה, הכשרות מקצועיות וקורסי העשרה בתחומים כגון טכנולוגיה, בריאות, ניהול, חינוך ויהדות.
אגף זה הוקם ב-2022 ומכיל מספר מחלקות שמפתחות שיטות הוראה. החל מתשפ"ה שולבו למעלה מ-200 קורסים בתחום הבינה המלאכותית בכל תוכניות הלימוד.
יש כ-20 ספריות בקמפוס, מאוספים גדולים לפקולטות ועד ספריות מחלקתיות. המערך מחזיק כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת וכתבי יד נדירים. אוסף מדעי היהדות הוא השני בגודלו בארץ. הספריות משתתפות בקונסורטיום אקדמי ארצי.
לאוניברסיטה חברות בת ותאגידים שעוסקים בפיתוח, מסחור ידע ושיתופי פעולה קהילתיים.
בר-אילן מובילה פרויקטים חברתיים ומעודדת סטודנטים וסגל להיות מעורבים בקהילה. כבר בשנת 1956 השתתפו חברי הסגל והסטודנטים בפעילות בעמק בית שאן בסיוע לעולים.
המייסד המרכזי היה פרופ' פנחס חורגין. המטרה הייתה לשלב לימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני, בגישת "תורה עם דרך ארץ". מאז היו מתחים פוליטיים ואקדמיים סביב הכרה ותהליכי הקמת המוסד; ההכרה הממלכתית המלאה הוענקה רק בנובמבר 1969.
הטקס המסורתי לפתיחה נערך ב-7.8.1955. בשנה הראשונה (1955) למדו כ-90 סטודנטים, וההיצע האקדמי כלל מחלקות ביהדות, מדעי הטבע, רוח וחברה ושפות. במהלך שנות ה-50 וה-60 נבנו המבנים הראשונים שהכילו כיתות, מעבדות ומגורים.
בשנות ה-70 נבנו פקולטות נוספות, הוצגה מערכת השו"ת לפרויקט ממוחשב לחיפוש מקורות הלכתיים, וקוצר משך הלימודים לתואר ראשון לשלוש שנים. פעלו גם מרכזים לחיבור בין לימודי קודש ללימודים אקדמיים.
הקמת פקולטות נוספות כוללת את בית הספר להנדסה (מאוחר יותר פקולטה), הרחבות מבניות בקמפוס, והקמת קמפוסים ושלוחות באזורי הארץ. ב-2011 הוקמה הפקולטה לרפואה בצפת. בשנת 2024 קיבלה האוניברסיטה תרומה משמעותית של כ-260 מיליון דולר.
המכון נועד לאפשר לסטודנטים להמשיך לימודי תורה בסגנון ישיבות גבוהות. הוא מחולק לכולל (לגברים) ולמדרשה (לנשים). ה"כולל" מקיים לימוד תלמודי מסורתי, והמדרשה מתמקדת במחשבת ישראל ובתנ"ך. תלמידים מסוימים מקבלים מלגות.
הסמל משלב את האות ב' ושילוב של ספר תורה ומיקרוסקופ, כסמל לשילוב בין תורה ומדע.
הקמפוס המרכזי ברמת גן נחשב ירוק ובעל מערכות לחיסכון באנרגיה. שטח הקמפוס התרחב בהדרגה וכרוך בשטחים ציבוריים, פארקים ומבנים חדשים שנבנו מאז שנות ה-60 ועד ימינו.
הקמפוס כולל מדשאות, מזרקות וגנים נושאיים, ביניהם "גני סיפור" שמייצגים סיפורים מהמסורת בשילוב רעיונות מדעיים.
המוסד מנוהל על-ידי חבר הנאמנים, הוועד המנהל, הסנאט והמועצה האקדמית. הסנאט אחראי על ההוראה והמחקר, והקנה סמכויות למינוי צוותים אקדמיים ומתן תארים.
אגודת הסטודנטים נוסדה ב-1960 ומייצגת את הסטודנטים. היא חברה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.
תגובות פוליטיות וחברתיות לקיום האוניברסיטה התרחשו לאורך השנים, כולל פולמוסים סביב מינויים, דיונים ציבוריים ואירועים טראגיים כמו רצח יצחק רבין, ששפיעו על החיים והדיון האקדמי בקמפוס.
אוניברסיטת בר־אילן נפתחה ב-1955 ונקראת על-שם הרב מאיר בר-אילן. זו אוניברסיטה ציבורית שמלמדת ומחקרת. הקמפוס הגדול נמצא ברמת גן. בקמפוס בצפת שוכנת הפקולטה לרפואה, שנפתחה ב-2011.
יש אוניברסיטה עם הרבה פקולטות ובית ספר למקצועות שונים, כמו מדעים, הנדסה, משפטים ורפואה.
יש כ-70 מרכזי מחקר וחוקרים רבים. המחקר שם כולל מדע, רפואה וסייבר. ב-2025 נפתח מכון לאגירת אנרגיה (טכנולוגיות לשמירת אנרגיה נקייה).
יש תכניות שמחברות כמה מקצועות יחד, למשל סייבר וביו-רפואה.
אחראי על מכינות ותכניות לסטודנטים מיוחדים.
אקדימה כוללת קורסים קצרים והכשרות שנוצרו ב-2023.
אגף חדש (2022) שעוזר לשפר הוראה. מאז תשפ"ה נוספו מעל 200 קורסי בינה מלאכותית ללימודים.
יש כ-20 ספריות עם כמיליון ספרים. אוסף מדעי היהדות גדול מאד, השני בארץ. יש גם כתבי יד מיוחדים.
האוניברסיטה מקיימת פעילויות חברתיות ועוזרת לקהילה מאז שנות ה-50.
המייסד המרכזי היה פרופ' פנחס חורגין. המטרה הייתה לשלב לימודי יהדות עם מדע.
בשנתה הראשונה למדו כ-90 סטודנטים. בשנים הראשונות נבנו כיתות, מעבדות ובנייני מגורים.
בשנות ה-70 הוקמו פקולטות חדשות ופיתחו את פרויקט השו"ת, מערכת מחשב לחיפוש מקורות הלכתיים (מערכת שמוצאת טקסטים הלכתיים מהר).
היא התרחבה לאורך השנים, נפתחו בניינים חדשים ובית ספר להנדסה. ב-2011 נוספה פקולטה לרפואה בצפת.
זה מקום שבו לומדים תורה כמו בישיבה. יש כולל לגברים ומדרשה לנשים. הלימוד שם מסורתי.
הסמל משלב ספר תורה ומיקרוסקופ, כדי להראות שילוב בין תורה ומדע.
הקמפוס גדול, ירוק ויש בו פארקים, גנים ומבנים מודרניים. יש גם גנים שעוסקים בסיפורים מהמסורת.
האוניברסיטה מנוהלת על-ידי גופים כמו חבר הנאמנים והסנאט, שבוחרים נשיא ודואגים ללימודים ולמחקר.
אגודת הסטודנטים מייצגת את הסטודנטים ופועלת למען רווחתם.
עובדות חשובות: יותר מ-21,000 סטודנטים (2024), האוניברסיטה השנייה בגודלה בישראל (2025), וכמה מחבריה זכו בפרסי ישראל.
תגובות גולשים