אוסטרקיזם

אוֹסְטְרָקִיזם (ביוונית: όστρακισμός) היה נוהל פוליטי באתונה העתיקה. בנוהל זה הוגלה אזרח לתקופה של עשר שנים. הנוהל אומץ גם בפולייס אחרות, כמו ארגוס ומגארה.

המטרה המוצהרת הייתה להגן על הדמוקרטיה האתונאית מפני טיראן (טיראן = שליט יחיד, דיקטטור). בפועל שימש האוסטרקיזם גם ככלי להכרעת עימותים פוליטיים. על ידי הסרת אדם משפיע מהמגרש הפוליטי נועדו יריבים לשנות את מדיניות העיר.

קבלת ההחלטה כללה שני שלבים. בשלב הראשון העלתה אספת העם בשאלה אם להפעיל אוסטרקיזם בשנה זו. בשלב השני נערכה הצבעה חשאית, כשכל מצביע רושם את שם האדם על חרסית (אוסטרקון). ההצבעה בוטלה אם הצביעו פחות מ-6,000 אזרחים. אם היו מעל 6,000 חרסים, עורכת ספירה שמית, והאזרח שמופיע ברוב החרסים הוגלה לעשר שנים.

המורחק חייב לעזוב את אתונה בתוך עשרה ימים. בתקופת ההגליה לא איבד את אזרחותו, ולא היה אמור לאבד את רכושו. לאחר עשר שנים הורשה לשוב ולקבל זכויות אזרח מלאות. במקרים של מלחמה יכלו לקרוא למורחקים לשוב לפני תום העשר שנים.

האוסטרקיזם לא היה משפט. לא הועמדו נאשמים רשמיים, ולא נשמעה טענה משפטית נגד הנדחה. ההחלטה לא ניתנת לערעור; היא נצפתה כצעד למען שלמות החוקה.

לפי אריסטו, הנוהל הוסדר כחלק מרפורמות קלייסתנס (508/7 לפנה"ס). האוסטרקיזם הופעל לראשונה בשנת 488 לפנה"ס בהרחקתו של היפרכוס בן כארמוס, קרוב לתומכי פייסיסטראטוס. אריסטו מציע כי הנוהל הוקפא כמה עשורים עד לניצחון במרתון ולזעם על מי שעשוי לתמוך בטיראן.

ככל שהסכנה לטירניה פחתה, גבר השימוש באוסטרקיזם להדחת מדינאים ומצביאים בולטים. המטרה הרשמית נשמרה, אך בפועל לעתים הוגלו מנהיגים בגלל ירידה בפופולריותם. ממצאי חרסים, כ-12,000 אוסטרקונים שנמצאו, מעידים על הצבעות מאורגנות ולעתים על ניסיון לסלק מועמד מסוים.

בין המורחקים היו דמויות מוכרות של עולם המלחמה והפוליטיקה, ובהם אנשים כמו אריסטידס והיפרבולוס.

האוסטרקיזם חדל מלהיות בשימוש לאחר פרשת היפרבולוס, שהושלכה כתוצאה מקנוניה בין אלקיביאדס לניקיאס. החוק לא בוטל רשמית, אך בפועל נדיר היה להשתמש בו. חוקרים מציינים כי התפתחות מערכת משפטית אחרת, כמו תביעת הגראפה פאראנומון, הגבירה את השימוש בכלים משפטיים במקום אוסטרקיזם.

בכתבים העתיקים מופיעה ביקורת מתונה, בעיקר אצל פלוטרכוס ביחס להגליות של אריסטידס והיפרבולוס. המחקר המודרני מציין בעיות ברורות: סכנת ריתוק זכויות הפרט, אפשרות לניצול על־ידי המון או קנוניות, והיעדר הליך ערעור. יחד עם זאת, באתונה סברו שהפגיעה בפרט מוצדקת כצעד למען הגנת החוקה.

אוסטרקיזם הוא חוק ישן באתונה. אוסטרקיזם פירושו להגלות אדם מהעיר עשר שנים.

המטרה הייתה למנוע עליית טיראן. טיראן פירושו שליט יחיד חזק.

ראשית שואלים את העם אם לערוך אוסטרקיזם. אחרי כן עושים הצבעה חשאית.
בכל הצבעה כותבים את השם על חרסית. חרסית זו נקראת אוסטרקון.
אם הצביעו פחות מ-6,000 אז זה לא נחשב. האדם שקיבל הכי הרבה שמות הוגלה.

המורחק עוזב את אתונה בתוך עשרה ימים. הוא שומר על אזרחותו ועל רכושו. אחרי עשר שנים הוא יכול לשוב.
במלחמה יכלו לקרוא למורחקים לשוב מוקדם.

האוסטרקיזם אינו משפט. אין שם שופט ואין ערעור. זו החלטה פוליטית של העם.

קלייסתנס קבע את הנוהל בסביבות 508/7 לפני הספירה. האוסטרקיזם הופעל לראשונה ב-488 לפני הספירה.

עם הזמן השתמשו באוסטרקיזם גם להוציא מתחרים פוליטיים מהמשחק. נמצאו אלפי חרסים שמראים כי לפעמים ארגנו את ההצבעות.

נודעו שמות כמו אריסטידס והיפרבולוס כהוגלים מפעם לפעם.

ההרחקה האחרונה ארעה אחרי תרמית פוליטית עם אלקיביאדס וניקיאס. אחר כך כמעט חדלו להשתמש באוסטרקיזם.

יש שמחשיבים את השיטה כלא הוגנת. כיום חוקרים אומרים שהיא פוגעת בזכויות הפרט. באתונה חשבו שהיא מגינה על החוקה.