אופרטור (תכנות)

בשפות תכנות, אופרטור (מפעיל, סימן פעולה) הוא פונקציה שמבצעת פעולה על אופרנד (קבוע, משתנה או טיפוס) או על כמה אופרנדים ומחזירה ערך מטיפוס מוגדר. המילה או התו של האופרטור נכתבים ליד האופרנד או בין האופרנדים. דוגמאות ידועות: + לחיבור ו- = או := להשמה בפסקל. גם מילים כמו sizeof או not נחשבות אופרטורים בשפות מסוימות.

אופרטור שמקבל אופרנד אחד נקרא אונרי (אונרי = פועל על אחד). אופרטור עם שני אופרנדים נקרא בינארי. קיימים גם אופרטורים טרינאריים (פועלים על שלושה אופרנדים). דוגמה בולטת היא האופרטור ?: בשפת C, שבצורת (A ? B : C) נותן B אם A אמת, אחרת C.

אופרטורים אריתמטיים מבצעים פעולות חשבון מוכרות, כמו כפל (*), חילוק (/), חיבור (+) וחיסור (-). יש גם אופרטורים לשארית (%) ולהעלאה בחזקה (**).

אופרטורי השמה מעבירים ערכים למשתנים. האופרטור הנפוץ הוא =. יש גם צירופים כמו += שמקצרים פעולה והשמה (A += B שקול ל- A = A + B). אופרטורים עלולים לגרום לתופעות לוואי על האופרנדים, ולכן יחשבו לעתים כאופרטורי השמה. דוגמה נוספת היא ++ שמגדיל משתנה באחד.

אופרטורי השוואה בודקים יחס בין שני ערכים ומחזירים ערך בוליאני (אמת או שקר). דוגמאות נפוצות: == לשוויון, != לשוני, > ו- < ליחס גודל, ו- >= או <= להשוואות עם שוויון.

קדימות (Associativity) ומדרג פעולות קובעים באיזה סדר אופרטורים מבוצעים. בדרך כלל חזקה קודמת לכפל וחילוק, ואלה קודמים לחיבור וחיסור. אפשר לשנות סדר בעזרת סוגריים. בכתיבה prefix או postfix הסדר נקבע מראש ואין משמעות לקדימות בין אופרטורים.

אופרטור הוא סימן או מילה שבאמצעותה מחשב מבצע פעולה על ערכים. הערכים האלה נקראים אופרנדים. דוגמאות פשוטות: + לחיבור ו- = להשמה.

יש אופרטורים שפועלים על פריט אחד. קוראים להם אונרי. יש אופרטורים על שני פריטים. קוראים להם בינאריים. יש גם אופרטור על שלושה פריטים, כמו ?: שמחליט "אם-אז-אחרת".

אלה עושים חישובים: +, -, *, /, ו-% לשארית.

אופרטור השמה נותן ערך למשתנה. סימן רגיל הוא =. יש גם קיצורים כמו += שמוסיף ומשים את התוצאה במשתנה. ++ מגדיל מספר ב-1.

אופרטורים אלה משווים בין שני דברים. הם נותנים אמת או שקר. דוגמאות: == לשווה ו- != לא שווה.

יש סדר שבו המחשב עושה פעולות. אפשר לשנות סדר עם סוגריים.