אוקיינוגרפיה פיזיקלית

אוקיינוגרפיה פיזיקלית הוא ענף של האוקיינוגרפיה שעוסק בתכונות הימים: זרמים, רוחות ותצורות.

ניתן לחלק את התחום לפעילויות תאוריות ותאורטיות.

כל ים שונה בכמות המים, במליחות (ריכוז המלחים במים) ובטמפרטורה. שלושת גורמים אלה משפיעים על תנועות המים, ולכן חוקרים צריכים לקחת אותם בחשבון.

לאוקיינוסים יש תפקיד מרכזי בעיצוב פני כדור הארץ ובהשפעה על האקולוגיה, הגאולוגיה, המטאורולוגיה והקלימטולוגיה. כ-97% ממי כדור הארץ נמצאים באוקיינוסים והם מקור העיקרי לאדי המים (אדי מים = מים בצורת גז) שנכנסים לאטמוספירה ויורדים כגשם או שלג על היבשות.

הקיבול החום הגבוה של האוקיינוסים, היכולת לספוג ולהחזיק חום, ממתן את טמפרטורת כדור הארץ. קליטת גזים על ידי הים משפיעה גם על מבנה האטמוספירה.

השפעת האוקיינוס נראית גם בתהליכים גאולוגיים: היא קשורה להיווצרות סלעים געשיים, לשינויי סלעים מטאורפיים וליצירת מאגמה וגזים געשיים באזורים תת‑לוחיים.

אוקיינוגרפיה פיזיקלית חוקרת תכונות של הים.

זה כולל זרמים (תנועת מים), רוחות ותצורות.

ניתן לחלק את התחום לפעילויות תאוריות ותאורטיות.

כל ים שונה בכמות מים, במליחות (מלח במים) ובטמפרטורה. שלושת הדברים האלה קובעים איך המים זזים.

כ-97% ממי העולם נמצאים באוקיינוסים. הם נותנים את רוב אדי המים (אדי מים = מים שאינם נוזל אלא בגז).

הים סופג חום ועוזר למתן את מזג האוויר. הוא גם לוקח גזים שעשויים לשנות את האוויר.

הים משפיע גם ביצירת סלעים געשיים ובמאגמה הרותחת שמתחת לאדמה.