אורדו

אורדו (המכונה גם לאשקרי) היא ניב של הינדוסטנית המקושר בעיקר למוסלמים בדרום אסיה. זוהי השפה הלאומית והלינגואה פרנקה (שפה משותפת לתקשורת בין קבוצות שונות) של פקיסטן. השם "אורדו" מקורו בטורקית ordu, שפירושו "מפקדה" או "מחנה צבאי".

אורדו החלה להתעצב באזור אוטר פרדש בהודו בתקופת סולטנות דלהי (1206, 1527) והמשיכה להתפתח תחת האימפריה המוגולית (1526, 1858). השפה צמחה ממגע לשוני שנוצר בעקבות חדירת שושלות טורקיות להודו מהמאה ה-11 ואילך. בתחילה דיברו מקומיים שפות הינדיות, שהחלו להיכתב באותיות פרסיות ולהעשיר את אוצר המילים במילים פרסיות וטורקיות. הצירוף הזה התפתח למה שנקרא הינדוסטנית, שלבסוף הפך לאורדו.

אורדו וההינדי הסטנדרטי חולקות בסיס הודי משותף. אוצר המילים, הדקדוק ומערכת הצלילים (פונולוגיה, מערכת הצלילים של השפה) דומים מאוד, כך שהמובנות ההדדית רחבה בשפה המדוברת. עם זאת, ההבדלים בולטים בכתיבה ובאוצר המילים התקני: אורדו נכתבת בסגנון נסתעליק של האלפבית הפרסי ונוטה להשתמש במילים פרסיות וערביות; הינדי סטנדרטי נכתבת בדוונאגרי ונשענת על סנסקריט. ההבדלים בין שתי הצורות מושפעים הרבה מסיבות חברתיות ודתיות, ובייחוד מאז חלוקת הודו.

אורדו וההינדי חולקות רוב המערכת הפונולוגית, ולכן נשמעות דומות בדיבור היומיומי. בהקשרים ספרותיים, טכניים או דתיים ההבדלים באוצר המילים ובמשמעויות יכולים להיות גדולים יותר.

אורדו היא שפה שמדוברת בדרום אסיה. רבים בקשר אליה הם מוסלמים. היא השפה הלאומית של פקיסטן.

אורדו נוצרה בצפון הודו לפני זמן רב. זה קרה כשהשפות המקומיות נפגשו עם מילים וטעמים מפרס, ערבית וטורקית. זה התחיל בתקופת סולטנות דלהי ואח"כ התפתח בתקופת המוגולים.

אורדו וההינדי דומות מאוד. הן מדברות באותו בסיס ודובר יכול להבין הרבה דיבור יומיומי. ההבדל הבולט הוא בכתיבה: אורדו כותבים באותיות פרסיות-ערביות, וההינדי כותבים בדוונאגרי. שמו של המילה "אורדו" בא מטורקית, והוא אומר "מחנה" או "מפקדה".

אורדו נשמעת דומה להינדי. בחיי היומיום קל להבין אחד את השני.