אוריגנס

אוריגנס מאלכסנדריה נולד סביב 185, 186 ונפטר בין 253, 255. שמו ביוונית ובקופטית מופיע בצורות שונות. הוא היה מלומד נוצרי, סגפן (אדם שבוחר לחיות בפשטות ולהימנע מהנאות רבות) ותאולוג (חוקר דת).

את המחצית הראשונה של חייו העביר באלכסנדריה. בתקופת רדיפות תחת הקיסר ספטימיוס סוורוס רצה להיהרג יחד עם אביו, אך אמו מנעה זאת. בגיל שמונה־עשרה נכנס לבית הספר הקתאטי של אלכסנדריה, למד רבות ואימץ אורח חיים צמחוני.

הוא סירס את עצמו לפי האשמות נגדו, טענה שהוא הכחיש. בקשרים עם הכנסייה הוא הסתכסך עם דמטריוס, בישוף אלכסנדריה, אחרי שהוסמך ככומר בידי בישוף קיסריה. אחר כך ייסד את בית הספר הנוצרי בקיסריה. שם לימד לוגיקה, תאולוגיה ותחומים נוספים, ונעשה סמכות לתאולוגיה באזור סוריה וארץ ישראל.

אוריגנס חיבר כ־2,000 כתבים בז'אנרים שונים. יצירות חשובות שלו הן "על העקרונות הראשונים" (מבוא סיסטמטי לעקרונות הנוצריים), "נגד קלסוס" (הגנה על הנצרות מול מבקר פגאני), ו"הקספלה", מהדורה מקבילה של כתבי המקרא, שכללה את הטקסט העברי וחמישה תרגומים יווניים זה לצד זה.

הוא כתב מאות דרשות ופרש קטעים רבים באופן אלגורי, כלומר פירש טקסטים כבעלי משמעות נסתרת מעבר לפשטם. הוא האמין כי לפני בריאת החומר נבררו נשמות טהורות שנפלו וקיבלו גופים. רעיונות אלה הובילו אותו לפתח תורת כפרה (רעיון הפיוס בין האדם לאל) ולדון בעתיד הגאולה.

אוריגנס תקף רעיון של קדושה שהמקום החיצוני מקנה, וטען כי הנשמה הטהורה היא המקום הקדוש, ובכך התנגד להצורך בצליינות לבית המקדש.

בשנת 250 הוא עונה במהלך רדיפות דקיוס ונפצע קשות. הוא מת כמה שנים לאחר מכן מפציעותיו.


אוריגנס חי גם בארץ ישראל וכתב פרשנות מסודרת למקרא. מחקר דן בהשפעות ההדדיות בין פירושיו של אוריגנס לפירושי חז"ל (חכמי התלמוד והמדרש). חוקרת אחת, מארן ניהוף, טענה שחלק מהתלמדות של חז"ל היא תגובה או אימוץ של פירושיו. יש גם הערכות כי יהודים מקומיים יכלו לעבוד בספרייתו בקיסריה על תרגומים.

השפעה ומחלוקת

תלמידיו פיתחו את ה"אוריגניזם", תורתו שהובילה למחלוקות בכנסייה במאות שלאחר מותו. דמויות מרכזיות תמכו בו, אך גם היו מתנגדיו. וויכוחים אלה המשיכו והשפיעו על ההיסטוריה הנוצרית. לקראת סוף המאה הרביעית הוא הותקף על ידי מבקרים כמו אפיפניוס והירונימוס. בשנת 543 הקיסר יוסטיניאנוס גינה אותו וכינה את כתביו ככפירה והורה להשמידם.

מעמדו וחשיבותו

אוריגנס נחשב לאחד המנהיגים התאולוגיים הבולטים של הנצרות המוקדמת. רעיונותיו על פרשנות אלגורית, על נשמות קודמות ועל אפשרות גאולה לכל היצורים, השפיעו במיוחד במזרח הנוצרי. אתנסיוס ואבות קפדוקיה ראו בו דמות חשובה. יחד עם זאת, חלקים מתורתו עוררו התנגדות ויצרו מחלוקות מתמשכות בכנסייה.

אוריגנס נולד בערך ב-185 ונפטר בשנים 253, 255. הוא היה תלמיד גדול של הדת הנוצרית.

הוא חי באלכסנדריה והיה סגפן. סגפן זה אומר שהוא בחר לחיות בפשטות.

בגיל צעיר למד בבית ספר חשוב והיה כומר. היו מתווכחים עליו בכנסייה. אחד הבישופים שמתווכח איתו היה דמטריוס.

אוריגנס כתב הרבה. כתבים בולטים שלו הם "על העקרונות הראשונים", "נגד קלסוס" ו"הקספלה". ההקספלה היא מהדורה של התנ"ך שבה הטקסט העברי ותרגומים יווניים עומדים זה ליד זה.

הוא פרש טקסטים גם באופן אלגורי. פירוש אלגורי הוא לראות בטקסט גם משמעויות נסתרות מעבר לסיפור.

אוריגנס חשב שלנשמות היה מעמד לפני שנולדו לגוף. הוא גם קיווה שיום־מה כל הבריות יושיעו.

הוא נעצר ונענש ברדיפות ב-250. כמה שנים אחרי כן מת מפציעותיו.


אוריגנס כתב פרשנויות למקרא בארץ ישראל. חוקרים בודקים היום איך פרשנותו השפיעה על פירושי חז"ל.

חלק מהחוקרים אף חושבים שיהודים שעבדו בספרייתו עזרו בתרגומים.

השפעה ומחלוקות

תלמידיו המשיכו את רעיונותיו. רעיונות אלה גרמו למחלוקות בכנסייה. בתקופות מאוחרות יותר קראו כמה כהות בדעותיו והורתו להשמיד חלק מכתביו.