אורפלים

אוּרפָלִים הם יהודים שמוצאם מעיר אורפה שבדרום־מזרח אנטוליה (בטורקיה). האזור מזוהה כחלק מכורדיסטן, אך רוב האורפלים דיברו ערבית וטורקית ולא כורדית או ארמית. גם יהודים מהעיירות הסמוכות סוארק וצ'רמיק נחשבו לעתים לאורפלים, בגלל קרבה גאוגרפית וקשרי חיתון חזקים.

לפי כמה מסורות, אורפה היא ארץ אור כשדים המקראית. זוהי טענה חזקה מבחינת הקהילה, אך לא מקובלת על רוב הארכיאולוגים. נוסח התפילות של האורפלים חסר כמה תפילות שנוספו בתקופת בית שני או לאחריה. מכיוון כך מניחים שהקהילה הייתה באזור כ־2,500 שנים, כלומר צאצאים של גולי בית המקדש הראשון.

כשהגיעו לארץ בסוף המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, ניהלו האורפלים בתי כנסת נפרדים בירושלים ושמרו על נוסח תפילה ייחודי. לאחר שהצטרפו עולים מפרס וכורדיסטן, חלקם אימצו את הנוסח הספרדי (נוסח תפילה ספרדי, אופן התפילה שמשותף לקהילות ספרדיות).

שם המשפחה הנפוץ בקהילה הוא לוי. כדי להבחין בין משפחות לוי הוסיפו לפעמים כינויים, כמו לוי עבוד או לוי חממי. שמות משפחה בולטים אחרים כוללים סולימאן־באשר, מזרחי, גילה, יגן וגזולי.

רוב האורפלים עלו בשנת 1896, בעקבות פרעות באורפה שפרצו ב־28 בדצמבר 1895. האירועים סימנו סוף תקופה של רב־תרבותיות בעיר. בדרך לארץ עברו רבים דרך חלב שבסוריה; חלק נשארו שם לזמן מה. חלק מהעולים התיישבו בטבריה ובראשון לציון, אך רובם עברו לירושלים.

אל ראשון־לציון הגיעו האורפלים כעובדי בציר ענבים. הם הוזמנו לעבוד בעבודות הקציר כדי לייצר יין כשר. בתחילה התגוררו בחצרות וברפתות, אך ב־1902 החלו לעבור למגורי קבע. משפחות בולטות שהגיעו אז הן באשר, מזרחי, מימון, בן־אהרון אורפלי וניסים. הראשון שהגיע למושבה היה יצחק סולימאן, ב־1902, בן 15.

במושבה נשארו זכרונות לקהילה: גן האורפלים ובית הכנסת "מקור חיים" שפועל מאז 1910. בירושלים נבנה בית הכנסת של העדה ברחוב בצלאל בשנת תרצ"ו (1936); זהו מוסד הקהילה האורפלית בעיר. סמוך לו נמצא בית הכנסת של הג'רמוקלים.

אורפלים הם יהודים שבאו מעיר בשם אורפה בטורקיה. אורפה נמצאת באיזור שנקרא כורדיסטן. הרבה מהם דיברו ערבית או טורקית.

גם אנשים מהעיירות הקרובות סוארק וצ'רמיק נחשבו אורפלים. הקהילה קיימת שם כבר זמן רב. הם אומרים שיש להם קשרים עתיקים לארצות המקרא.

בשנת 1896 עלו רוב האורפלים לארץ ישראל. הם עזבו אחרי פרעות קשות בעיר בשנת 1895. בדרך עברו רבים דרך העיר חלב שבסוריה. כמה רדו שם, אחרים המשיכו לארץ.

חלק מהאורפלים באו לראשון־לציון כדי לעבוד בבציר הגפנים. הם היו עובדים שמכינים יין כשר. בהתחלה גרו בחצרות ובמחסנים. ב־1902 החלו להישאר במקום לתמיד. הראשון שהגיע לראשון היה יצחק סולימאן, בן 15.

הקהילה הקימה גן ואולם תפילה בשם "מקור חיים" שפועל מאז 1910. בירושלים נבנה בית הכנסת של האורפלים ברחוב בצלאל ב־1936. לידו נמצא גם בית כנסת של קהילה קרובה.