נוסח פרובאנס

נוסח פרובאנס הוא נוסח תפילה, כלומר צורת תפילה ומנהגים יהודיים, שהתפתח בקהילות דרום-צרפת (פרובאנס) בימי הביניים.

השם 'פרובינצא' שימש יהודים לתאר את חלקה הדרומי של צרפת. דרום זה היה שונה פוליטית, תרבותית ולשונית מהצפון. ההבדלים השפיעו על מנהגים ונוסח התפילה.

יהודי הצפון נטו לנוסח שקרוב לאשכנז. בדרום, הקרוב יותר לספרד, נוצר נוסח מעורב שהושפע גם מהספרדים וגם במידה פחותה מהאיטלקים.

ב-1501 רוב יהודי פרובאנס גורשו מהאזור על ידי מלך צרפת. בארבע ערים שנשארו תחת שלטון האפיפיור, אביניון, קרפנטרה, ל'איל-סור-לה-סורג וקוואיון, נשתמר הנוסח עד לדורות האחרונים. אולם בגלי העלייה של מגורשי ספרד חלו שינויים, והקהילות התקרבו בהדרגה לנוסח הספרדי.

מקורות לתיעוד המנהג כוללים בין היתר מחזור ויטרי וסידור רש"י, לצד מקורות מקומיים.

בחלק מתפילות יש קרבה לנוסח הספרדי. למשל בתפילת קבלת שבת סדר הדברים דומה לספרדים, אך יש הבדלים קטנים: אצל הספרדים פותחים בעמידה עם "מזמור לדוד" (תפילה קצרה לשיר דוד המלך), ואצל יהודי פרובאנס חותמים בו, ולכן מוסיפים אחריו קדיש.

דוגמה מתוך נוסח שחרית של חול:
"ובטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו ומעל כל עמך בית ישראל.
וקָרֵב לנו ה' אלוהינו עת הגאולה ועת הישועה..."

בסך הכל נשמרו מנהגים עתיקים רבים, גם אחרי שינויים והשפעות מבחוץ.

נוסח פרובאנס הוא דרך תפילה של יהודים שחיו בדרום צרפת. "נוסח" אומר: איך מתפללים ומה מנהגי התפילה.

הצפון של צרפת היה שונה מהדרום. הדרום קרוב לספרד, ולכן גם המנהגים שם קיבלו השפעות ספרדיות.

ב-1501 רבים הועברו מכאן והם נאלצו לעזוב. בארבע ערים שהיו תחת האפיפיור, אביניון, קרפנטרה, ל'איל-סור-לה-סורג וקוואיון, נשארו יהודים והנוסח שלהם נשמר.

יש נקודות דמיון לנוסח הספרדי. למשל בקבלת שבת: הספרדים פותחים ב"מזמור לדוד" (שיר של המלך דוד). בפרובאנס חותמים עם המזמור ומוסיפים קדיש.

חלק מהמלים בתפילות מבקשות שדברים רעים יבטלו. דוגמה משיר תפילה: "ובטל כל גזרות קשות ורעות מעלינו..."

הרבה מנהגים ישנים נשמרו, גם אחרי שבאו השפעות חיצוניות.