אותיות סופיות הן אותיות שמשתנות כשמסתיימת מילה. בעברית יש חמש כאלה: כ"ף, מ"ם, נו"ן, פ"א וצד"י. בתלמוד קוראים להן מנצפ"ך. המילה הזאת קשורה ל'צופים', נביאים שהחזירו את המסורת.
אצלנו האות נראית שונה בסוף המילה לעומת באמצע. לפעמים פ"א וכ"ף נשארות כמו שהן בסוף, כמו במילים לועזיות: מיקרוסקופ או פיליפ.
האותיות הגיעו מכתב ארמי ישן. שם היו לצורה אחת בלבד. בעברית כתיבה מהירה שינתה את הצורה באמצע המילה והצורה בסוף נשארה כמו בארמית. מ"ם היא יוצאת מן הכלל.
בתלמוד כותבים שנביאים החזירו את החלוקה בין צורות האותיות. גם בתפילות משתמשים בזה כדי לסדר מילים לפי אותיות.
בערבית רוב האותיות משנות צורה לפי המקום במילה. יש להן צורה בתחילה, באמצע ובסוף.
האות סיגמא ביוונית קטנה נכתבת σ באמצע ו-ς בסוף.
בימי הביניים האות הקטנה s נכתבה שונה באמצע המילה (ſ). אחרי זמן זה נעלם.
אצלנו האות נראית שונה בסוף המילה לעומת באמצע. לפעמים פ"א וכ"ף נשארות כמו שהן בסוף, כמו במילים לועזיות: מיקרוסקופ או פיליפ.
האותיות הגיעו מכתב ארמי ישן. שם היו לצורה אחת בלבד. בעברית כתיבה מהירה שינתה את הצורה באמצע המילה והצורה בסוף נשארה כמו בארמית. מ"ם היא יוצאת מן הכלל.
בתלמוד כותבים שנביאים החזירו את החלוקה בין צורות האותיות. גם בתפילות משתמשים בזה כדי לסדר מילים לפי אותיות.
בערבית רוב האותיות משנות צורה לפי המקום במילה. יש להן צורה בתחילה, באמצע ובסוף.
האות סיגמא ביוונית קטנה נכתבת σ באמצע ו-ς בסוף.
בימי הביניים האות הקטנה s נכתבה שונה באמצע המילה (ſ). אחרי זמן זה נעלם.