אותלו

''אותלו: המורי מוונציה'' הוא מחזה של ויליאם שייקספיר, שנכתב כשנתיים סביב 1603. זהו טרגדיה, מחזה על סבל וסוף עצוב. ההצגה הראשונה התועדה ב-1 בנובמבר 1604 בארמון וייטהול בלונדון. המחזה עוסק באהבה, קנאה, גזענות ובגידה. יאגו נחשב לארכיטיפ של רמייה ותככנות.

אותלו הוא גנרל בצבא ונציה, מוכה של מעמדו ולפי הטקסט "מורי", מונח לתיאור אדם כה-עור ממוצא צפון-אפריקאי. דסדמונה, בתו של סנאטור ונציאני בשם ברבאנציו, מתאהבת באותלו ונישאת לו בסתר. יאגו, עוזרו, כועס כי לא מונה לסגן. הוא מתכנן לנקום.
יאגו מטמיע ספקות אצל אותלו על נאמנותה של דסדמונה. הוא משכנע גם את רודריגו, שנמשך לדסדמונה, לשתף פעולה. יאגו מערבב שקרים, משאיר מטפחת (מטפחת, בגד קטן לניגוב) אצל קאסיו, סגנו של אותלו, ומשתמש בזה כהוכחה מפוברקת לבגידה.
במהלך התפתחות העלילה קאסיו מפוטר מתפקידו בעקבות תגרה מלאת אלכוהול שתוכננה על ידי יאגו. רודריגו בולע את עצבותו ומוקדם יותר מנסה לרצוח את קאסיו. יאגו רוצח את רודריגו כדי להסתיר חלק מהתכניות.
אותלו, נבער מקנאה, חונק את דסדמונה. לאחר מכן אמיליה, אשתו של יאגו, חושפת את שקריו. יאגו פוצה או נחשף, דוקר את אמיליה ובורח. אותלו מבין באיחור את טעותו ומתאבד.

העלילה מבוססת על סיפור איטלקי של ג'ירלדי צ'ינתיו בשם ''Un Capitano Moro''. שייקספיר קיבל את התשתית אך הוסיף דמויות וממדים רגשיים, בין השאר את דמות רודריגו. נקודת המשיכה המרכזית במחזה היא המפגש בין זהות אתנית, מוניטין צבאי ורגשות אישיים. התיאור האמפתטי של אותלו כגיבור כה-עור היה יוצא דופן בזמנו.

התרגום הראשון לעברית בוצע על ידי יצחק סלקינסון ב-1874, בשם "איתיאל הכושי". מאז תורגמו והועלו המחזה כמה פעמים בעברית, בין המתרגמים הבולטים: נתן אלתרמן, נסים אלוני, דורי פרנס ואלי ביז'אווי. גרסאות חדשות הועלו בתיאטראות שונים עד 2022.

אותלו הולך וקיבל עיבודים מוזיקליים וקולניים. שתי אופרות מפורסמות נבנו עליו, מאת ג'וזפה ורדי וג'ואקינו רוסיני. יש גם סרט הוליוודי בשם "O" שבאופן חופשי שואב מהסיפור.

''אותלו'' הוא מחזה של ויליאם שייקספיר מ-1603. זהו סיפורה של אהבה ועצב. מדובר בטרגדיה. טרגדיה היא מחזה עם סוף עצוב.

אותלו הוא מפקד חזק מצפון אפריקה. במלים של התקופה קוראים לו "מורי", אדם כה-עור. דסדמונה היא אישה ואהובתו. הם מתחתנים למרות שאביה כועס.
יאגו, עוזרו של אותלו, מקנא בו ורוצה לפגוע בו. יאגו מרמה אנשים ומשתמש בשקרים כדי להראות שאשתו של אותלו בוגדת. הוא נותן מטפחת (מסיכת בד קטנה) לקאסיו וגורם לאותלו לחשוב שזו הוכחה.
אותלו מאמין לשקרים ופוגע בדסדמונה. אחר כך אמיליה, אשתו של יאגו, מספרת את האמת. יאגו נחשף. בסוף דסדמונה מתה, ואותלו מת.

הסיפור מגיע מסיפור איטלקי ישן. שייקספיר הוסיף דמויות ורגש. המחזה מדבר על אהבה, קנאה וגזענות.

התרגום העברי הראשון נעשה ב-1874 על ידי יצחק סלקינסון. נתן אלתרמן גם תרגם אותו להצגות בתיאטרון. יש עליו אופרות של ורדי ורוסיני. יש גם סרט מודרני שנקרא "O" והוא מבוסס על אותו סיפור.