אח"י אילת (א-16)

אח"י אילת (סימנה הצבאי א-16) היתה האונייה הראשונה של חיל הים הישראלי. היא החלה ב-1927 כשוברת קרח בשם "נורת'לנד" בשירות משמר החופים האמריקאי. ב-1947 הוסבה לאוניית מעפילים (אונייה שנועדה להסיע מיהודים למקום המיועד להם) בשם "מדינת היהודים" ולקחה 2,664 מעפילים. באפריל 1948 הוסבה כספינת תותחים וקיבלה את השם אח"י אילת א-16. ב-1956 שונה שמה ל"אח"י מצפן". היא סיימה את שירותה ב-1961 ונמכרה לגרוטאות ב-1962. הייתה איטית ובעלת תמרון מוגבל; תפקידה העיקרי היה ליווי ואבטחת חופים.

האונייה נבנתה כשוברת קרח (כלי שיכול לשבור קרח ימי) והוכנסה לשירות ב-1927. שירתה בים ברינג עד 1938 ואז הוצאה. עם התחלת מלחמת העולם השנייה הוחזרה ב-1940 והופנתה לאוקיינוס האטלנטי. ב-12 בספטמבר 1941 השתלטה על ספינת דיג נורווגית שהובילה סוכנים גרמניים; זו היתה פעולה ימיה היזומה הראשונה של ארצות הברית במלחמה. במהלך המלחמה ביצעה חילוץ, תפיסת ספינות ריגול והשמדת תחנות מטאורולוגיות של הגרמנים. על פעולתה בתקופה זו קיבלה האונייה ועצמה שני עיטורים. ב-1944 הוצאה מהשירות.

האונייה נרכשה על ידי המוסד לעלייה ב' של ארגון ההגנה בינואר 1947. היא הוכשרה בבאיון בצרפת כאוניית מעפילים: הותקנו בה דרגשי שינה ובתי שימוש כדי להסיע מאות אנשים. התוכנית המקורית היתה לגאנסק, אך שונתה והוחלט לגייס נוסעים בים השחור. באוגוסט 1947 הפליגה מבאיון לבורגס בבולגריה עם צוות שכלל את יוסף אלמוג כמפקד.
ב-23 בספטמבר 1947 עלו על סיפונה 2,664 מעפילים, רבים צעירים ותינוקות. ב-26 בספטמבר יצאה הים. בים האגאי ליוו אותה משחתות בריטיות, ואיספו מידע על הכנותיה. כששקעה לעבר חופי ארץ ישראל ב-2 באוקטובר ניסו הבריטים להשתלט על האונייה. הבריטים יישמו גז מדמיע וסילוני מים; היו נפגעים על הסיפון, כולל תינוק שנחנק מהגז. בסופו של דבר הובררה האונייה לחיפה והמעפילים הועברו אחר כך למחנות בקפריסין.

האונייה שופצה במספנת חיל הים בחיפה והוצבה כספינת שירות ואבטחת חופים. חומשה בתותחים יבשתיים של 65 מ"מ, שני תותחי 20 מ"מ ומקלעים. מפקדה הראשון היה יוסף אלמוג. צוותה כלל קצינים, מפקדי סירות וחיילים נוספים.
ב-4 ביוני 1948 השתתפה בקרב הימי הראשון של הצי הצעיר נגד אוניות מצריות שניסו להתקרב לחוף תל אביב. האונייה נפגעה קלות, ותמיכת אוויר הוזמנה. בתקיפה אחד המטוסים הופל ושני טייסים נהרגו; לזכרם הוקמה אנדרטה בגן העצמאות בתל אביב. בהמשך השתתפה בהפגזות חוף ובקרבות אחרים, אם כי סבלה מתקלות מכניות רבות.

בשנות החמישים שימשה האונייה גם לאימונים. ב-1950 יצאה עם קורס גדנ"ע לסיור באי סירנה, והשתתפה באיתור קברי אנשי האונייה המעפילים "רפיח".

האונייה עמדה לאורך הרציף בנמל חיפה ושימשה כחדר אוכל ומחסן ליחידות שונות. הרציף נקרא א-16. ב-1955 שונה שמה לאח"י מצפן. סיימה את שירותה ב-1961 ונמכרה כגרוטאות ב-1962.

אח"י אילת היא אונייה שהיו לה מספר שמות ותפקידים. היא נבנתה ב-1927 בשם "נורת'לנד". זו שוברת קרח - אונייה שנועדה לשבור קרח בים.

היא שירתה במשמר החופים האמריקאי ועשתה סיורים בקור ובים. בזמן מלחמת העולם השנייה השתתפה בפעולות נגד ספינות ובחילוצים.

ב-1947 הוסבה לאוניית מעפילים. אוניית מעפילים - אונייה שמובילה אנשים שרוצים להגיע לארץ. ב-23 בספטמבר עלו עליה 2,664 אנשים בבורגס. בדרכה לארץ הבריטים ניסו לעצור אותה. הם השתמשו בגז מדמיע (זה חומר שמגרה את העיניים), ותינוק קטן שנמצא על האונייה מת מהגז. בסוף הם גררו את האונייה לנמל חיפה והאנשים הועברו למחנות בקפריסין.

ב-1948 הוסבה לאוניית מלחמה ושמה היה אח"י אילת, סימן א-16. היא קיבלה תותחים ועזרה בהגנה לאורך החוף. היא השתתפה בקרב בים מול אוניות מצריות. הייתה לה גם אנדרטה לזכר טייסים שנהרגו.

ב-1950 יצאה לאי סירנה והשתתפה במציאת שרידי אוניית המעפילים "רפיח".

האונייה עמדת בנמל חיפה ושימשה כחדר אוכל. ב-1955 שונה שמה לאח"י מצפן. היא יצאה משירות ב-1961 ונמכרה ב-1962.