אחדות העבודה (1919, 1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
הוקמה כאיחוד בין שתי קבוצות בתקופת העלייה השלישית. מצד אחד 'פועלי ציון' בראשות דוד בן-גוריון. מצד שני 'הפועלים הבלתי מפלגתיים' בראשות ברל כצנלסון. פלג שמאלי קטן של 'פועלי ציון' לא הצטרף והמשיך כ'פועלי ציון שמאל'. כתב העת של התנועה נקרא 'קונטרס' ויצא בשנות ה־20.
ועידת היסוד נערכה ב־26 בפברואר 1919 בפתח תקווה. הוועידה התקיימה אחרי כינוס הוועידה הארצית החקלאית, שבו היו שלוש הסתדרויות חקלאיות. ברוב דעות הוחלט להקים את 'התאחדות ציונית סוציאלית, אחדות העבודה'. רוב צירי הוועידה הצטרפו, למעט רוב אנשי 'הפועל הצעיר' ופלג קטן של 'פועלי ציון שמאל'.
אידאולוגיה = מערכת רעיונות שמנחה קבוצה. התנועה ראתה עצמה שמאלית וסוציאליסטית, אך לא מרקסיסטית. רעיון זה נקרא גם 'קונסטרוקטיביזם מהפכני' ונכתב במצע על ידי ברל כצנלסון.
התנועה פעלה בשני מגזרים עיקריים: ההתיישבות העובדת והפועלים העירוניים שנקראו 'הבודדים'. 'הבודדים' הם פועלים שחיו בערים ולא בקיבוצים. בזכות תמיכה מקיבוץ עין חרוד זכתה התנועה לעוצמה בבחירות להסתדרות העובדים. לבסוף, ב־1930 התאחדה התנועה עם 'הפועל הצעיר' ויצרה את מפא"י, שסימן את סיום 'אחדות העבודה'.
לפני הקמת ההסתדרות ב־1920 הקימה אחדות העבודה ארגוני סעד, בריאות ותעסוקה לטובת העובדים העבריים. היא ייסדה את ה'קואופרציה' לעבודות קרקע, שממנה נוצרו ארגונים נוספים כמו סולל בונה. התנועה גם הקימה את ארגון ההגנה כחלק משינוי התפיסה לגבי ביטחון היישוב.
כאשר הוקמה ההסתדרות הועברו רוב המוסדות אליה. נשארו אצל התנועה בעיקר ארגוני חינוך ותרבות, כמו 'קונטרס' ותנועת 'החלוץ' בחו"ל.
בין המייסדים והמובילים היו דוד בן־גוריון, יצחק בן־צבי, יצחק טבנקין, אברהם הרצפלד וברל כצנלסון. ב־1930 התאחדה התנועה עם 'הפועל הצעיר' בראשות יוסף אהרונוביץ' והקימה את מפא"י.
יש להבחין בין אחדות העבודה ההיסטורית הראשונה לבין קבוצות מאוחרות שאימצו שם דומה.
אחדות העבודה הייתה מפלגה מ־1919 עד 1930.
הוקמה באיחוד בין 'פועלי ציון' בראשות דוד בן־גוריון לבין קבוצת פועלים בראשות ברל כצנלסון. חלק קטן לא הצטרף.
הוועידה התקיימה ב־26 בפברואר 1919 בפתח תקווה. שם הוחלט על הקמת התנועה ביחד עם רוב הנציגים החקלאיים.
אידאולוגיה = הרעיונות שמנחים קבוצה. התנועה רצתה צדק חברתי ולעזור לעובדים. היא לא הייתה מרקסיסטית. הקונספט נקרא 'קונסטרוקטיביזם מהפכני'.
התנועה כללה שתי קבוצות עיקריות: ההתיישבות העובדת, והפועלים בעיר שנקראו 'הבודדים'.
לפני שהוקמה ההסתדרות ב־1920, אחדות העבודה ייסדה ארגוני סעד ובריאות לעובדים. היא ייסדה גם 'קואופרציה' לעבודות קרקע. ארגונים כמו סולל בונה צמחו מזה. התנועה הקימה את ארגון ההגנה כדי לשמור על היישוב.
כשנוסדה ההסתדרות, רוב המוסדות הועברו אליה. נשארו ארגוני חינוך ותרבות, למשל העיתון 'קונטרס'.
בין המנהיגים היו דוד בן־גוריון, יצחק בן־צבי, יצחק טבנקין, אברהם הרצפלד וברל כצנלסון.
ב־1930 האיחוד עם 'הפועל הצעיר' יצר את מפא"י. יש להבדיל בין התנועה המקורית ובין קבוצות מאוחרות ששמו דומה.
תגובות גולשים