אחוז החסימה הוא האחוז המינימלי של הקולות הכשרים שמפלגה חייבת לקבל כדי להכנס לכנסת. מאז מרץ 2014 עומד אחוז החסימה בישראל על 3.25% מכלל הקולות הכשרים. המודד למנדט (המספר הממוצע של קולות לשם השגת מנדט אחד) משפיע על מספר המושבים שמקבלת כל מפלגה.
שיטת הבחירות בישראל היא יחסית: המנדטים מתחלקים לפי אחוזי הקולות. לכן קביעת רף כניסה משפיעה על מספר הסיעות בכנסת ועל יציבות הקואליציה.
האחוז נקבע גבוה יותר לאורך השנים. בין 1951 ל-1992 עמד על 1%, בין 1992 ל-2003 על 1.5%. במאי 2004 הועלה ל-2%, ובמארס 2014 הועלה ל-3.25%. לאורך השנים הועלו רעיונות שונים להעלות את הרף, וניהלו דיונים פוליטיים וחוקתיים סביב ההשפעות על מפלגות קטנות וייצוג קבוצות.
העלאת אחוז החסימה מפנה קולות למפלגות שלא עוברות את הסף. לדוגמה: בבחירות 2006 הרף היה 2% (כ-62,742 קולות), וניתנו כ-185,235 קולות למפלגות שלא עברו את הסף. בבחירות 2015, כשהרף עלה ל-3.25% (כ-136,854 קולות), חלק מהמפלגות הערביות התאחדו והקימו את "הרשימה המשותפת" כדי לאבד פחות קולות, והיא קיבלה 13 מנדטים.
בבחירות מאוחרות יותר נרשמו כמויות גדולות של "קולות אבודים"; בבחירות לכנסת ה-25 ניתנו 417,400 קולות למפלגות שלא עברו את הסף, שהם כ-8.76% מהקולות הכשרים. תוצאות כאלה מדגימות עד כמה הרף משפיע על תוצאת החלוקה הסופית של המושבים.
אחוז החסימה מקשה על מפלגות ללא חבר כנסת מכהן. הן מקבלות פחות מימון וקשיים לשכנע מצביעים. עם זאת, לאורך השנים היו מפלגות חדשות שהצליחו להיכנס לכנסת גם בלי ימנים ישירים בתורה.
על העלאות האחוז הוגשו עתירות לבג"ץ בטענות לפגיעה בשוויון ובזכויות הבחירה. עתירות אלה נדחו או נמשכו במספר מועדים. בעתירה נגד העלאת הרף ל-3.25% ב-2015 דחה בית המשפט העליון את העתירה ברוב 8:1, עם הערה כי יש לעקוב אחרי השפעות הרף ולשקול מחדש אם יתברר שהוא פוגע בשוויון.
רמות החסימה משפיעות על תעמולת המפלגות. מפלגות קטנות מדגישות בסקרים האם הן יעברו את הסף. זה מוביל לאיחודים טכניים ולעידוד מצביעים להצביע "עד הסוף" למפלגה כדי לא לאבד קולות. העלאת הרף גם מקשה על חיזוי התוצאה, כיוון שעבר או אי-עבר של מפלגה משפיע על מספר מנדטים שנותנים לכל הגוש.
ברשויות המקומיות יש "חוק הפוך": רשימה צריכה להשיג רק 75% מהמודד למנדט כדי להיכנס לחלוקה. היה אפילו מקרה בו אף רשימה לא עברה את הסף במועצה מקומית אחת, ואז נערכו בחירות חוזרות.
אחוז החסימה הוא כמה אחוזים ממירי הקולות מפלגה צריכה לקבל כדי לקבל מושב בכנסת. הכנסת היא הבית שבו מחוקקים של ישראל.
היום הרף הוא 3.25%. זה מה שנקבע בשנת 2014.
אם מפלגה לא עוברת את הרף, הקולות שלה "אבודים". זה אומר שהם לא נותנים לה מושב. לפעמים זה גורם למפלגות להתחבר יחד כדי לא לאבד קולות.
לדוגמה, מפלגות ערביות התאחדו ויצרו את "הרשימה המשותפת" כדי לעבור את הרף ולקבל מנדטים.
מפלגות שאין להן חברים בכנסת מתקשות. קשה להן לגייס כסף ולשכנע שמצביעות יעזרמו להן. אבל לפעמים מפלגות חדשות כן מצליחות להיכנס.
אנשים ערערו לבג"ץ (בית משפט) והגידו שהעלאת הרף לא צודקת. בתי המשפט בדקו ודחו חלק מהערעורים, אך אמרו שיש לעקוב אחרי התוצאות.
ברשויות המקומיות הכללים שונים. שם רשימות צריכות רק 75% מהמודד למנדט כדי להיכנס. קרה מצב שבו אף רשימה לא עברה את הסף, ונערכו בחירות חוזרות.
תגובות גולשים