אחוז הצבעה

אחוז הצבעה, או שיעור הצבעה, הוא החלק היחסי של האנשים שהצביעו מתוך כל מי שזכאי חוקית להצביע. מאז שנות ה-60 נרשמת במרבית הדמוקרטיות מגמת ירידה, אף כי בעבר אחוזי ההצבעה עלו לאורך זמן. יש מחלוקות רבות לגבי הסיבות לירידה; המומחים מייחסים אותה לשילוב של גורמים כלכליים, דמוגרפיים, תרבותיים, טכנולוגיים ומוסדיים.

כשמספר המצביעים גדול, ההשפעה של קול יחיד על התוצאה קטנה. לפי מודל רציונלי צנוע של רייקר ואורדשוק (מבוסס על דאונס) מתקבלת המשוואה PB + D > C. פירוש המונחים: P היא ההסתברות שקול יחיד ישפיע, B הוא הרווח הממשי אם הקול ישנה את התוצאה, D הוא הסיפוק האישי או תחושת החובה להצביע, ו־C הן העלויות בזמן ובמאמץ. כיון ש־P בדרך כלל כמעט אפסית, האלמנט המשפיע ביותר הוא D, התמריץ הפנימי להצביע.

רייקר ואורדשוק זיהו חמש צורות של סיפוק מההצבעה: עמידה בציווי החברתי, ביטוי נאמנות למערכת הפוליטית, הצבעת ביטוי (להראות תמיכה), תחושה שהאדם חשוב במערכת, וסיפוק למעורבים בפוליטיקה. חוקרים נוספים הציעו מוטיבציות אחרות, ועדיין אין הסכמה מלאה על הגורמים המכריעים.

אחוז הצבעה גבוה נתפס לרוב כרצוי דמוקרטית, שכן הוא נותן לגיטימציה לתוצאות. דיקטטורים לעיתים מזייפים אחוזים גבוהים כדי להראות תמיכה. אחוז נמוך עשוי להצביע על אדישות או על שביעות רצון מהמצב, אך גם על ייצוג מפלה: צעירים, עניים וקבוצות מסוימות נוטים פחות להצביע, ולכן קולותיהם נשמעים פחות.

בהשפעה על ההצבעה, החינוך הוא מרכיב מרכזי במדינות מפותחות: משכילים מצביעים יותר. להכנסה ולגיל גם יש השפעה, צעירים ועניים נוטים פחות להצביע. במקומות עם שבטי-עשור או קווי שבר אתניים הדפוסים משתנים; לעתים מיעוטים מצביעים פחות במערכות רובניות.

בחירות מקומיות או לפרלמנט על-לאומי נוטות למשוך פחות מצביעים. טאייטל צמוד בבחירות מעלה את המוטיבציה להצביע. מזג אוויר, עיתוי הבחירות והעונה משפיעים אף הם, אם כי השפעתם מוערכת בדרך כלל בכמה אחוזים.

מדינות עם חובת הצבעה נהנות מאחוזים גבוהים. דוגמה בולטת היא אוסטרליה, שבה רישום והצבעה הם חובה מאז שנות ה-20, מה שהבטיח שיעור הצבעה גבוה. במדינות אחרות יש סנקציות שונות כלפי המוחים.

שיטת ייצוג יחסית מגדילה את האפשרות של בוחר יחיד להשפיע ולכן יכולה לעודד הצבעה. לעומת זאת, שיטת רוב מקומית עלולה לגרום להרגשת אי-חשיבות אצל מצביעים במיעוט במחוזם.

חסמי רישום מורידים אחוזים. הקלות בהצבעה, למשל הצבעה בדואר, הצבעה מרחוק או באינטרנט (כמו באסטוניה), והגדלת הנגישות לקלפיות, מגדילים את ההשתתפות.

מערכות בחירות תכופות יכולות לעייף בוחרים. כאשר יש בחירות רבות בשנים קצרות, רצון ההשתתפות נחלש.

מדינות מודדות אחוזים בצורה שונה. בארצות הברית משתמשים בהערכות אוכלוסייה בגלל רישום לא מדויק, ולכן יש ויכוח האם האחוזים המפורסמים נמוכים מדי.

אחוז הצבעה רשמי יכול לכלול גם הצבעות מזויפות. שיעור הצבעה גבוה מאוד בקלפי אחת או אחוז שמעל 100% מצביעים לעיתים קרובות על זיוף.

מאז שנות ה-60 חלה ירידה מתמשכת באחוז ההצבעה בחלק גדול מהעולם המפותח. הירידה קשורה גם לירידה במעורבות במוסדות אזרחיים. הסברים מוצעים כוללים חוסר אמון במנהיגים, עליה בניידות, שינוי אורחות חיים, ועליית הטלוויזיה והשפעתה על מעורבות חברתית.

גורמים אפשריים לירידה כוללים עייפות, ניידות גאוגרפית, משבר אמון ופוליטיזציה של התעמולה. ירידת ההצבעה מרוכזת בעיקר בצעירים; כל דור חדש מצביע פחות מקודמו.

אחוז ההצבעה בישראל התחיל גבוה: בבחירות לאספה המכוננת ב-1949 הגיע לכ-87%. מאז נרשמה ירידה הדרגתית. בבחירות מסוימות הגיע אחוז המצביעים לשפל של 63.5%. גורמים מקומיים להשפעה כוללים תדירות הבחירות, חרמות קהילתיים והערכת הציבור לגבי החלטות פוליטיות.

בנוסף למוסדות והחוקים, הרשויות והמפגינים מקיימים קמפיינים ועידוד לצאת להצביע. קבוצות שלוחות קוראות להחרים לעתים בשל סיבות אידיאולוגיות.

אחוז הצבעה הוא כמה אנשים באו להצביע מתוך כל מי שהיה יכול להצביע. זה מראה עד כמה אנשים משתתפים בבחירות.

אנשים מצביעים מסיבות שונות. לעתים הם מרגישים שזה חובה חברתית. לעתים הם רוצים להראות תמיכה במפלגה. יש גם אנשים שממש נהנים להיות מעורבים בפוליטיקה.

כשהרבה אנשים מצביעים, התוצאה נראית כיותר חוקית. אחוז נמוך יכול לגרום לכך שקבוצות מסוימות לא ייצגו טוב.

בדרך כלל אנשים עם השכלה מצביעים יותר. צעירים ופחות עשירים נוטים להצביע פחות.

בחירות קטנות או מיוחדות מושכות פחות אנשים. גם מזג אוויר והעונה משפיעים.

יש מדינות שבהן חובה להירשם ולהצביע. לדוגמה, באוסטרליה זה חובה וזה מעלה את אחוז ההצבעה.

אם ההצבעה קלה, יותר אנשים יצביעו. אפשר להצביע בדואר או באינטרנט במדינות מסוימות.

לפעמים יש הצבעות לא אמיתיות. אם באותה קלפי מצביעים יותר מ־100% מהזכאים, זה סימן בעיתי.

ברוב המדינות המפותחות אחוז ההצבעה ירד מאז שנות ה-60. יש כמה סיבות לכך, כולל פחות אמון במנהיגים.

בבחירות הראשונות ב-1949 הגיעו הרבה אנשים להצביע, כ־87%. אחר כך התחילו ירידות, ולפעמים היו אחוזים נמוכים סמוך ל־63.5%.

לקראיות והזמנות מהעיתונים וממפלגות מנסות לשכנע אנשים לצאת להצביע.