'אחי גיבורי התהילה' הוא רומן היסטורי מאת הווארד פאסט. יצא לאור ב-1948.
העלילה מתמקדת במרד החשמונאים, ונכתבת מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. היא מתארת את הימים שלפני המרד ובמהלכו, עם דגש על משפחת החשמונאים, ובמיוחד על יחסיו של שמעון עם אחיו יהודה המכבי. הסופר הוסיף קונפליקטים אישיים בין הדמויות כדי ליצור דרמה.
הספר בנוי כמגילה אוטוביוגרפית, מסמך שבו אדם כותב על חייו. שמעון רושם את סיפורו ומוסר אותו לציר הרומי לנטולוס סילאנוס. (סנאט הוא מוסד שלטוני רומי שקיבל החלטות עבור האימפריה.) בסוף מופיע מכתב אל הסנאט שמשווה בין התרבות הרומית לזו היהודית.
ההשוואה מדגישה את תפיסת החופש היהודית, שנגזרת מזיכרון יציאת מצרים. המחבר מציין גם את חוקי העבדות המתקדמים בחברה היהודית, שהגבילו את תפקידו של העבד בחברה בהשוואה לרומי.
הספר יצא ב-1948, בזמן מלחמת העצמאות, וגרם למחלוקת בין פאסט לבין המפלגה הקומוניסטית שבה היה חבר. הוא תורגם לעברית על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי. הספר הפך לפופולרי, והוצג גם כהצגה גדולה בגבעת ברנר ב-1953. שתי הצגות מוקדמות נוספות הוצגו בקיבוץ שריד בתרגום אחר ולווי מוזיקלי.
כותרת הספר שימשה השראה לשימושים ציבוריים מאוחרים. לאחר מלחמת ששת הימים קיבל שמואל גונן כינוי על שם הכותרת. לאחר מלחמת יום הכיפורים כתב דודו ברק שיר על בני מתתיהו בשם זה, שבוצע על ידי הזמרת אילנית. מנחם בגין השתמש בביטוי זה בנאום הניצחון שלו ב-1977 כשסיפר על חבריו ממחתרות ה-אצ"ל והלח"י.
'אחי גיבורי התהילה' הוא ספר היסטורי מאת הווארד פאסט. הספר יצא ב-1948.
הספר מספר על מרד החשמונאים. הסיפור כתוב בעדשותיו של שמעון הנשיא. המגילה אומרת שהוא כותב על חייו ועל אחיו, כולל יהודה המכבי.
שמעון נותן את המגילה לציר רומי בשם לנטולוס סילאנוס. (סנאט זה גוף שבני רומא השתמשו בו כדי להחליט דברים חשובים.) בסוף יש מכתב שמשווה את הרומאים ליהודים.
ההשוואה מדברת על חופש. הרעיון של החופש בקהילות היהודיות קשור לזיכרון יציאת מצרים. גם דנים בחוקים על עבדות, שהיו פחות קשוחים בחברה היהודית מאשר ברומא.
הספר הופיע בזמן מלחמת העצמאות של ישראל. הוא תורגם לעברית ונתפס פופולרי. ב-1953 הוצג במופע גדול בגבעת ברנר. לפני כן הוצג גם בקיבוץ שריד.
השם הפך לביטוי אחרי מלחמות מודרניות. שמואל גונן קיבל אותו אחרי מלחמת ששת הימים. אחרי מלחמת יום הכיפורים נכתב שיר בשם זה ובוצע על ידי אילנית. מנחם בגין אמר את הביטוי בנאום הניצחון שלו ב-1977.
תגובות גולשים