יאסון (כהן גדול)

יָאסוֹן (ביוונית: Ἰάσων, שם מקושר ליהושע/ישוע) היה הכהן הגדול ביהודה בין 175, 172 לפנה"ס. הוא היה מבית חוניו, ופעולותיו תרמו להתערבות סלאוקית ולהחלשת האוטונומיה היהודית.

אחרי מותו של אלכסנדר הגדול התנהלו מלחמות יורשיו (הדיאדוכים). בסופו של דבר ארץ ישראל נכללה במאבק בין בית תלמי בבית סלאוקוס. בשנת 195 לפנה"ס כבש אנטיוכוס השלישי את הארץ, והיא עברה לשלטון סלאוקי.

בשנת 175 לפנה"ס עלה לשלטון אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס". הכהן הגדול חוניו השלישי היה בסכסוך עם שמעון, "נגיד המקדש". אחיו של חוניו, יהושע-ישוע ממתייוון, קרא לעצמו יאסון והציע למלך 440 כיכר כסף כדי להתמנות לכהן גדול. מטרתו הייתה לשלוט על אוצרות המקדש ולשנות את ירושלים לפוליס הלניסטית, עיר בסגנון יווני.
אנטיוכוס נעתר, גם בגלל הצורך בכסף וגם כי ראה ביאסון גורם נאמן. מינוי יאסון היה חסר תקדים: מעולם לא נמכרה משרת הכהונה הגדולה כך, ומעולם לא התערבה מלכות זרה במינוי כהן גדול. המינוי יצר שלושה תקדימים מסוכנים, כולל אפשרות לסחיטה כספית ולכפיפות המלך במקום העם.

יאסון הקים גימנסיון (מקום חינוך וספורט יווני) ואפביון (מוסד צבאי-ספורטיבי). הוא קידם רישום אזרחים בירושלים כאנטיוכיים, כדי להפוך את העיר לפוליס ולחזק קשריה עם אנטיוכיה.
הרפורמות שלו העמיקו את ההשפעה ההלניסטית על המשפט, החברה והפולחן. לפי מקבים ב', הכהנים עסקו בספורט, והעבודה במקדש נרשמה כמתרופפת. למרות זאת, יאסון נמנע מצעדים מקדימים מסוכנים כמו הצבת פסלים פומביים או ביטול הדת היהודית במפורש.
הוא שלח ספורטאים לתחרויות בעיר צור, ובמקום לקנות קורבן להראקלס המירו את הכסף לתרומה לעיר.

מנלאוס, אחיו של שמעון, הציע לאנטיוכוס סכום כפול מזה שהציע יאסון וביקש להיות כהן גדול. אנטיוכוס קיבל את הצעתו (170 לפנה"ס). המינוי עורר מחלוקת קשה. יאסון נמלט מעבר לירדן.
ב-168 לפנה"ס חזר יאסון בראש אלף לוחמים, הדיח זמנית את מנלאוס ותקף את תומכיו, אך נאלץ לסגת מול התנגדות רחבה. כשאנטיוכוס שב, הוא דיכא את המרד והחזיר את מנלאוס לשלטון.
התנגדותו של יאסון והמחלוקות הפנימיות סייעו להוביל את אנטיוכוס להטלת גזירות דת, שהאיצו את פרוץ מרד החשמונאים ב-167 לפנה"ס.

יאסון היה הכהן הגדול ביהודה בין 175 ל-172 לפנה"ס. הכהן הגדול הוא ראש הכהנים והמנהל של המקדש.

אחרי מות אלכסנדר הגדול התחלקה האימפריה שלו. ארץ ישראל עברה לשליטה של הסלאוקים.

יאסון נתן לאנטיוכוס כסף גדול. בעד הכסף הוא קיבל את הכהונה הגדולה. הוא רצה שהכנסת הכספים של המקדש תהיה בידיו. הוא גם רצה שהעיר תהפוך לעיר יוונית.

יאסון הקים גימנסיון. גימנסיון הוא מקום אימונים יווני לספורט וללמידה. הוא רשם אזרחים חדשים כדי לשנות את העיר. חלק מהכוהנים התחילו להתאמן במקום למלא תפקידים במקדש, והדברים השתנו.

מנלאוס הציע לאנטיוכוס יותר כסף. אנטיוכוס החליף את יאסון במנלאוס ב-170 לפנה"ס. יאסון ברח. ב-168 לפנה"ס חזר עם אנשי מלחמה והדיח את מנלאוס לזמן קצר. לאחר מכן אנטיוכוס חזר, דיכא את המרד, והחזיר את מנלאוס. המחלוקות האלה קידמו את פרוץ מרד החשמונאים בשנה שלאחר מכן.