אי גה פארבן

אִי גֶה פַארבֶּן (בגרמנית: IG Farben, קיצור של Interessen-Gemeinschaft Farbenindustrie AG) היה קונצרן כימי גרמני גדול, שנוסד ב-1925 על ידי פאול ורבורג. בתחילה ייצרה צבעים; בהמשך פיתחה מוצרים כימיים מתקדמים יותר.

החברה החזיקה כמעט מונופול על ייצור הכימיקלים בגרמניה. מונופול פירושו שליטה כמעט מלאה בשוק, בלי תחרות רבה מחברות אחרות. בתקופת הזוהר שלה היא הייתה הרביעית בגודלה בעולם.

במהלך שנות ה-30 וה-40 בכירי החברה, שהיו חברים במפלגה הנאצית (המפלגה השלטת בגרמניה אז), שיתפו פעולה עם הפקידים הנאצים. הם סייעו להגן על מפעלים ולהעביר אותם לשליטת המשטר.

אי גה פארבן בנתה את מפעל בונה-ורקה באושוויץ. המפעל ייצר גומי סינתטי ודלק מנפט מפחם. במפעל עבדו בעיקר עובדי כפייה מאושוויץ־III מונוביץ'.

החברה החזיקה בפטנט על הציקלון בה, גז רעיל. את הגז ייצרה חברת Degesch, שבבעלות חלקית של אי גה פארבן, והוא שימש בתאי הגזים במחנות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, במקום פירוק מידי, פוצלה החברה ב-1951 לחברות שהרכיבוה. חלק מהן נשארו והפכו לחברות גדולות כמו Agfa, BASF ובאייר. הכסט (Hoechst) התמזגה בהמשך והפכה לחלק מסאנופי-אוונטיס. חברת האם נותרה כנאמנות עד פירוקה בנובמבר 2003.

מספר בכירים נידונו בעונשי מאסר במשפטי נירנברג על פשעי מלחמה שהם קשורים אליהם.

אִי גֶה פַארבֶּן הייתה חברה גרמנית גדולה מאוד. היא נוסדה ב-1925 על ידי פאול ורבורג.

הם ייצרו תחילה צבעים. אחר כך עשו חומרים כימיים שונים. חומרים כימיים הם חומרים שעושים תהליכים במפעל.

לחברה הייתה כמעט שליטה מלאה בשוק הכימיקלים. שליטה בשוק פירושה שחברות אחרות לא היו חזקות.

החברה עבדה יחד עם ממשלת גרמניה של אז, שהייתה בראשה המפלגה הנאצית. הם בנו מפעל בשם בונה-ורקה באושוויץ. אושוויץ היה מחנה נאצי שבו אנשים הובאו בכוח לעבוד.

הם החזיקו פטנט על גז בשם ציקלון בה. חברת Degesch ייצרה את הגז הזה. הגז שימש במחנות כנגד אסירים.

אחרי המלחמה חלקו את החברה ב-1951. חלקים גדולים הפכו לחברות כמו Agfa, BASF ובאייר. כמה מנהלים נשפטו בנירנברג ונענשו.