איאיידו

איאיידו (居合道 iaidō) היא אמנות לחימה יפנית מודרנית המבוססת על אמנויות ישנות כמו איאייג'וצו (技-שיטות של שליפת חרב) ובאטוג'וצו (שיטות של הוצאת החרב ותקיפה). האימון מתמקד בשליפת הקטאנה (קטאנה = חרב יפנית), בשיסוף היריב והחזרת החרב לנדן (נדן = הנרתיק של החרב) בתנועה אחת זורמת. ברוב האימונים משתמשים באיאייטו (איאייטו = חרב קהה לאימונים) ולא בשינקן (שיןקן = חרב חדה), במיוחד בשלבי הלימוד הראשונים.

הדגש הוא על מהירות - שליפה מהירה והמעבר להתקפה. תנאי התחלה יכולים להיות עמידת קרב או תנוחות ישיבה ועמידה רגילות. המתאמנים נלמדים לצפות למתקפת פתע ולהגיב במהירות מכל תנוחה יומיומית.

היסטורית, טנשין שודן קאטורי שינטו ריו (Tenshin Shōden Katori Shintō-ryū) שילב איאייג'וצו כבר במאה ה-15. בתי-ספר שהוקדשו לשליפת החרב הופיעו במאות ה-16 עד תחילת ה-17. רוב בתי הספר המודרניים רואים בסמוראי האיאשיזאקי ז'ינוסקה מינאמוטו נו שיגנובו (1546-1621) מייסד האיאיידו, אם כי יש חוקרים הספקנים לגבי קיומו ההיסטורי. שתי שורות גדולות של איאיידו היום הן מוסו שינדן ריו ו־מוסו ג'יקידן איישין ריו, הטוענות לשושלת שהחלה מהיישיזאקי.

בימינו מקובל לראות באיאיידו דרך לשיפור עצמי הנלמד באגודות כמו AJKF (All Japan Kendo Federation), וזה נבדל מהקוריו (koryu = בתי-ספר עתיקים) שמלמדים טכניקות לחימה ישנות יותר. מונח חשוב באימונים הוא הנוקיצוקה (nukitsuke). זו שליפה מהירה שבה מושכים את הנדן אחורה בזמן שמוציאים את החרב, וכך משיגים שיסוף מהיר במכה אחת.

איאיידו היא אמנות לחימה יפנית על שליפת חרב. באיאיידו לומדים לשלוף את הקטאנה. קטאנה היא חרב יפנית. המטרה היא לשיסוף ואז להחזיר את החרב לנדן. נדן זה הנרתיק של החרב. בתחילת האימון משתמשים באיאייטו. איאייטו היא חרב קהה לאימונים.

האימון שם דגש על מהירות. המתאמן צריך להיות מוכן למתקפת פתע. התנועה מתחילה מישיבה או מעמידה רגילה.

האומנות החלה לפני מאות שנים. כבר במאה ה-15 לימדו שיטות של שליפת חרב. בתי-ספר מיוחדים הופיעו במאות ה-16 וה-17. היום יש בתי-ספר כמו מוסו שינדן ריו שממשיכים את המסורת.

טכניקה חשובה נקראת נוקיצוקה. נוקיצוקה היא שליפה שבה מושכים את הנדן אחורה בזמן שמוציאים את החרב. כך אפשר לחתוך במהירות בזמן אחד.