איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי

איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי (ITU) הוא סוכנות של האו"ם הממקדמת תקינה ושיתוף פעולה בתחום התקשורת האלקטרונית. חברים בו מדינות וארגונים ממשלתיים ופרטיים. הארגון מחולק לשלוש חטיבות עיקריות: ITU-R (רדיו ותדרים), ITU-T (תקני תקשורת) ו‑ITU-D (פיתוח ועזרה למדינות).

התקשורת המודרנית החלה עם טלגרף של סמואל מורס ב‑1844. הקשיים בשל חוסר תקינה הביאו לחתימת אמנת הטלגרף בפריז ב‑1865, שהקימה את ה־ITU. ההתקדמות המשיכה: הפיתוח של הטלפון (1876), הטלגרף האלחוטי (1896) והוועידות של תחום הרדיו ב‑1906 וב‑1920‑ים. ב‑1932 התמזגו האמנות והארגון קיבל את שמו הנוכחי. ב‑1947 הפך ה־ITU לסוכנות בתוך האו"ם ומספרו הועבר לז'נבה. מאז טיפל האיגוד גם בהקצאת תדרים ולוויינים, ובהקצאת תדרים לשירותים מודרניים ב‑1992 (למשל GMPCS ו‑IMT‑2000).

הגוף העליון הוא ועידת הצירים המתקיימת כל ארבע שנים. מועצה קבועה מייצגת חלק מהמדינות בין הוועידות. לכל חטיבה יש אספה, קבוצות מקצועיות ווועדה מייעצת. המזכירות הכללית מנהלת את פעילות הארגון בראשות מזכ"ל.

ITU-T קובע תקנים טכניים לתקשורת. בעבר נקרא CCITT. לאחר 1992 הייעול הפך את עבודתו מהירה יותר, כדי להתמודד עם קצב שינויים גבוה בתעשייה.

ITU-R מנהל את חלוקת תדרי הרדיו (תדרים = רצועות בגל הרדיו המשמשות לשידור). הוא גם קובע מקומות ללויינים בחגורה הגיאוסטציונרית ומפרסם תקנים בתחום האלחוט.

ITU-D עובד לקידום התקשורת במדינות מתפתחות. הוא פועל בתחומים כמו רפורמה, טכנולוגיה, ניהול, מימון וכוח אדם. המגזר מארגן ועידות לפיתוח ומשתף ידע בין מדינות.

ישראל הצטרפה ב‑24 ביוני 1948 ויש לה נציגת קבע בז'נבה. משרד התקשורת מייצג את המדינה. חברות ישראליות מעורבות בקביעת תקנים, כולל בתחומי VoIP (שידור קול דרך האינטרנט) ותקנים אלחוטיים.

איגוד הטלקומוניקציה הבין-לאומי הוא ארגון של מדינות. הארגון עוזר לתאם רדיו, טלפונים ואינטרנט. הוא סוכנות בתוך האו"ם ומקום מושבו בז'נבה.

בשנת 1844 נשלח המסר הציבורי הראשון בטלגרף. בעיות בתקשורת בין מדינות הובילו לחתימה בפריז ב‑1865. שם הוקם הארגון. מאז פותחו טלפון, רדיו ולוויינים. ב‑1947 הארגון הצטרף לאו"ם.

יש ועידה כל ארבע שנים. יש מועצה ומזכירות. הארגון מחולק ל‑3 חלקים: רדיו, תקנים ופיתוח.

זה החלק שעושה חוקים לטכנולוגיות תקשורת. בעבר קראו לו CCITT.

זה החלק שמחלק תדרים. תדרים הם "מקומות" בגל הרדיו לשידור. החלק גם קובע מקומות ללויינים.

זה החלק שעוזר למדינות להתפתח בתחום התקשורת.

ישראל הצטרפה ב‑24.6.1948. למדינה יש נציג בז'נבה. חברות ישראליות משתתפות בקביעת תקנים, למשל בעבודה על VoIP (שיחה דרך האינטרנט).