איגלו

איגלו (באינוקטיטוט: ᐃᒡᓗ, 'בית' או 'בית שלג') הוא מחסה כיפתי העשוי מלבני שלג. הוא שימש כמחסה זמני לציידים האינואיטים או כבית חורף קבוע.

המילה 'איגלו' מגיעה משפת האינוקטיטוט, שפת האינואיטים. בקיץ רבים התגוררו באוהלים מעורות, והאיגלו נקשר בעיקר לחורף. האיגלו נפוץ בקנדה ובגרינלנד, ואם כי יש אינואיטים שהשתמשו בשלג גם לבידוד בבתים מחומרים אחרים.

בזמנים עברו כל אנשי הכפר השתתפו בבנייה, אבל היום מעטים גרים באיגלו. המבנה עגול, בעל כיפה, ולעתים בראשו יש שכבת קרח דקה שמכניסה אור. המיטות עשויות מגושי קרח המכוסים בפרוות. מדפים של קרח בקירות משמשים לאחסון כלי בישול, כלי עבודה ומנורות.

השלג לבנייה צריך להיות חזק מספיק להיחתך וליצור לבנים. סוג מתאים הוא שלג שנערם על ידי הרוח ונדחס. בבניין חופרים בור בשלג ומניחים את הלבנים סביבו. לעתים בונים מנהרת כניסה כדי למנוע אובדן חום וכניסת רוח.

השלג הוא חומר מבודד, ולכן הטמפרטורה בתוך האיגלו גבוהה משמעותית מן החוץ. אם הקירות מכוסים בפרוות של בעלי חיים, הטמפרטורה יכולה לעלות מ-2°C ל-10-20°C. מבחינה ארכיטקטונית האיגלו מיוחד: הכיפה נבנית מלבנים נפרדות בלי פיגומים או תמיכות חיצוניות.

איגלו (באינוקטיטוט: ᐃᒡᓗ, 'בית' או 'בית שלג') הוא בית עשוי שלג. אינוקטיטוט (שפת האינואיטים) היא השפה שממנה בא השם.

איגלו בנוי מלבני שלג. לבנים הן חתיכות של שלג חזק שחותכים ויוצרים מהן קירות. צורתו עגולה ויש לו כיפה מעל. בחלק העליון יש לפעמים שכבת קרח דקה שגורמת לאור להיכנס.

המיטה עשויה מגושי קרח שמכסים בפרוות. בקירות יש מדפים של קרח לאחסון כלים.

בונים איגלו על ידי חפירת בור ושליפת לבנים מהבור. לפעמים בונים מנהרת כניסה כדי שהרוח לא תכנס והחום לא יצא. שלג מבודד (מונע מעבר חום), ולכן בתוך האיגלו חם יותר מבחוץ. אם מכסים את הקירות בפרוות, הטמפרטורה יכולה לעלות מ-2°C ל-10-20°C.

בעבר כל הכפר עזר לבנות איגלו. היום פחות אנשים חיים באיגלו, אבל הוא נשאר סמל מוחשי של חיים באזורי קרח.