אידה פינק

אידה פינק נולדה ב‑1921 בזברז' שבפולין. אביה רופא ואמה הייתה מורה.
כשהייתה בת 16 רצתה להיות סופרת. המלחמה שיבשה את תוכניותיה.
במלחמה היא ומשפחתה נכלאו בגטו. גטו זה מקום שבו ריכזו יהודים.
ב‑1942 היא ברחה מהגטו. היא חיפשה מקומות לישון ועבדה בחוות גרמניות.
את סיפור הבריחה היא כתבה בספר "נלך בלילות, נישן בימים".
אחרי המלחמה חזרה לפולין ונישאה למהנדס ברונו פינק. הם עלו לישראל ב־1957.
בישראל עבדה ביד ושם. יד ושם הוא מקום שתומך בזיכרון השואה.
היא כתבה ספרים לילדים ולמבוגרים. קיבלה פרסים רבים, כולל פרס ישראל ב‑2008.
אידה פינק נפטרה ב‑2011 בגיל 90. הארכיון שלה שמור בספרייה הלאומית.

פינק כתבה את ספריה בפולנית. ספרים אלה תורגמו לעברית.
היא כתבה על חיי היומיום בזמן השואה. היא דיברה על סיפורים קטנים של אנשים.
היא נמנעה מלפרט שמות מקומות. היא לא כתבה תיאורים מפחידים מדי.
היא שמה לב לרגשות של האנשים ולמחשבותיהם. שפתה קצרה ופשוטה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!