איוואן טורגנייב

איוואן סרגייביץ' טורגנייב (1818, 1883) היה סופר ומחזאי רוסי בולט. הרומן שלו "אבות ובנים" נחשב ליצירה מרכזית בספרות המאה ה-19.

טורגנייב נולד באוריול למשפחה עשירה. אביו נפטר כשהיה בן 16. אמו, ורוורה פטרובנה, ניהלה את האחוזות והצמיתים שלה ביד קשה. צמית, אדם שעבד אצל בעל אדמות ולא היה חופשי, הופיע רבות בכתיבתו של טורגנייב. הוא סולק ללימודים במוסקבה ובסנקט פטרבורג, ואז למד בפירברג ובברלין פילוסופיה (בכלל זה רעיונות של הגל) והיסטוריה. בחו"ל נחשף לתרבות המערב והיה תומך ב"מתמערבות", אמונה שאימוץ רעיונות מערביים יעזור לקדם את רוסיה ולהחליף מוסדות מיושנים כמו הצמיתות.

ב-1852 פורסמה "רשימותיו של צייד" (A Sportsman's Sketches). ביצירה זו תיאר טורגנייב את קשיי הצמיתים בסגנון ריאליסטי ובאהדה. הספר נקרא על ידי קהל רחב ואף השפיע על הדיבור הציבורי לפני שחרור הצמיתים ב-1861. באותה שנה יצא גם הסיפור המפורסם "מוּמוּ", על צמית חירש-אילם ועל כלבתו.

בשנים הבאות כתב רומנים וסיפורים נוספים: "קן אצילים" (1859), "על סף ההתחלה" (1860) שבה בולטת הדמות הלן, וב-1862 הופיע "אבות ובנים", רומן דיאלוגי שבו מופיעות דעות מהפכניות של התקופה. לטורגנייב מיוחסים גם הרומנים המאוחרים "עשן" (1867) ו"אדמה בתולה" (1877), וסיפורים קצרים רבים בעלי עומק פסיכולוגי, כמו "פלגים באביב" ו"אהבה ראשונה".

לקראת סוף חייו גר בעיקר מחוץ לרוסיה, בבאזן-באדן ובפריז. חברו הקרוב היה גוסטב פלובר. ביקר באנגליה וקיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד ב-1879. הוא התאהב בזמרת הסופרן פולין גארסיה-ויארדו, עבר בעקבותיה והתיישב בביתה. היא השפיעה על הקריירה הציבורית שלו. טורגנייב לא נישא; אחת מצמיתותיו ילדה לו בת מחוץ לנישואים. הוא מת ב-3 בספטמבר 1883 ליד פריז. גופתו הועברה לפטרבורג להלויה שנערכה באווירה מתוחה בגלל חששות הממשלה מפני הפגנות.

טורגנייב נחשב לאחד הרומנים הגדולים של התקופה הוויקטוריאנית, ויש המשווים אותו להוגים כמו ת'אקרי והנרי ג'יימס. ביצירותיו ניכרת הבנה עמוקה של טבע האדם וטון מלנכולי. מבחינה פוליטית היה ליברל ששאף רפורמות, אך התנגד לרדיקליזם קיצוני. הפרק האחרון של "אבות ובנים" נחשב לביקורת שלו על הרדיקליזם.

בטקסטים מסוימים תיאר טורגנייב דמויות יהודיות באופן שלילי. בסיפור "ז'יד" (1846) מופיע תיאור סטריאוטיפי וארסי של דמות יהודית, וזה חלק מהביקורת שנשמעה על יצירתו.

איוואן טורגנייב (1818, 1883) היה סופר רוסי חשוב. הספר המפורסם שלו הוא "אבות ובנים".

נולד במשפחה עשירה. אמו ניהלה אחוזות והייתה קשוחה. צמית, אדם שעבד אצל בעל אדמות ולא היה חופשי. חוויות ילדותו עם הצמיתים השפיעו על הכתיבה שלו. למד ברוסיה ובגרמניה. אהב רעיונות של המערב ורצה שברוסיה יהיו שינויים.

ב-1852 יצא "רשימותיו של צייד". שם תיאר את חיי הצמיתים בפשטות ובאמפתיה. הספר עזר להעלות את הדיון על שחרור הצמיתים. באותה שנה פרסם גם את הסיפור הקצר "מוּמוּ" על צמית חירש-אילם וכלבתו.

כתב גם רומנים אחרים, כמו "קן אצילים" ו"עשן". יש לו סיפורים קצרים מפורסמים, למשל "אהבה ראשונה".

גר הרבה מחוץ לרוסיה. היה חבר של הסופר גוסטב פלובר. התאהב בזמרת פולין ויארדו ועבר להתגורר אצל משפחתה. לא נישא. נפטר ליד פריז ב-1883.

נחשב לסופר גדול עם הבנה עמוקה של אנשים. כתב בצורה לעתים עצובה.

לפעמים תיאר דמויות יהודיות בצורה לא טובה. זה חלק מהביקורת שקיבל על יצירתו.