איוון דמיטרייביץ' פאפאנין (1894, 1986) היה חוקר קוטב סובייטי ואדמירל בצי. הוא זכה פעמיים בתואר "גיבור ברית המועצות".
פאפאנין נולד בסבסטופול. במלחמת העולם הראשונה שירת בצי האימפריה הרוסית. אחרי מהפכת אוקטובר הצטרף לצבא האדום והשתתף במלחמת האזרחים באוקראינה ובקרים.
במשך כ־15 שנים ניהל תחנות מחקר באזורי הקוטב, בין השאר בארץ פרנץ יוזף ובכף צ'ליוסקין. במרץ 1937 יצאה משלחת עם מטוסים, בפיקוד אוטו שמידט. ב־19 במאי 1937 נחת מטוס על גוש קרח ליד הקוטב. ארבעה חוקרים נשארו על הקרחון והקימו את תחנת הקוטב "SP-1". (תחנת קוטב = בסיס מדעי על קרח לצורך תצפיות ומדידות.)
הקרחון נסחף 247 יום למרחק של יותר מ־2,600 ק״מ. המדענים אספו דגימות וביצעו מדידות אקלימיות ואוקיינוגרפיות. ב־19 בפברואר 1938 חילצה שוברת קרח (ספינה מיוחדת לפיצוח קרח) את הצוות כשגוש הקרח הגיע לים גרינלנד.
הממצאים הראו שאין יבשה מתחת לכיפת הקרח של הקוטב. נרשמו גם חימום בשכבות התחתונות בגלל קרום כדור הארץ וזרמים אטלנטיים. על הישגים אלה קיבל פאפאנין את התארים. מאוחר יותר ניהל משלחות ומחקרים בים מטעם האקדמיה הסובייטית למדעים.
איוון פאפאנין (1894, 1986) היה חוקר קוטב סובייטי. הוא היה גם אדמירל וזכה פעמיים בתואר גיבור.
נולד בסבסטופול. אחרי מלחמות התחיל לעבוד בתחנות מחקר על הקרח. ב־1937 הוא השתתף במשלחת אל הקוטב.
ארבעה חוקרים נשארו על גוש קרח והקימו את תחנת הקוטב SP-1. תחנת קוטב היא מקום עבודה ומחקר על קרח.
הגוש נסחף 247 יום ולמעלה מ־2,600 ק״מ. המדענים מדדו מזג אוויר ואספו דגימות. ב־1938 שוברת קרח, שהיא ספינה שמפרקת קרח, חילצה אותם.
הממשלה גילו שאין יבשה מתחת לקרח בקוטב. פאפאנין המשיך להוביל משלחות ולחקור את הים והחיים בו.
תגובות גולשים