איווה

איווה היא המדינה ה-29 של ארצות הברית. היא נמצאת במרכז-המערב של ארה"ב והצטרפה לברית ב-28 בדצמבר 1846. שמה נגזר משבט אינדיאני בשם איווה.

השם מגיע מאנשי האיווה, שקשורים למשפחת השבטים הסו. הם היו מהאוכלוסייה המקומית לפני בוא האירופאים.

האירופים הראשונים שתיעדו כפרים באזור היו ז'אק מארקט ולואי ז'ולייה ב-1673. האזור היה בשליטה צרפתית, עבר לשלטון ספרדי, חזר לצרפת ואז נרכש על ידי ארצות הברית ב-1803 כחלק מרכישת לואיזיאנה.
ב-1833 החלו מתיישבים אמריקאים להגיע. ב-1838 הוקמה טריטוריית איווה (אזור שעוד לא היה מדינה עצמאית). ב-1846 הפכה למדינה רשמית.
במהלך מלחמת האזרחים (1861, 1865) תמכה איווה בצפון (האיחוד) ולא נערכו בה קרבות משמעותיים. אוכלוסייתה גדלה מאוד לאחר המלחמה; מ-674,913 תושבים ב-1860 ל-1,194,020 ב-1880.
מאמצע המאה ה-19 ועד 1929 חוותה איווה צמיחה בחקלאות ובתעשייה. אחרי המשבר של 1929 החלה תהליך של שינוי לעירוניות ותיעוש. בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה משבר קשה בחקלאות שהשפיע על התושבים.

איווה גובלת במינסוטה בצפון, בוויסקונסין ואילינוי במזרח (עם נהר המיסיסיפי המפריד), במיזורי בדרום (עם נהר המיזורי), ובנברסקה ודרום דקוטה במערב. רוב שטחה הוא ערבה.

בירתה היא דה מוין. לאיווה יש שני סנאטורים וארבעה נציגים בקונגרס של ארצות הברית. נכון לנתונים שבטקסט, שני הסנאטורים ושלושה נציגים הם רפובליקנים, ונציגת אחת היא דמוקרטית.
האספה הכללית (החקיקה של המדינה) היא דו-ביטית עם 150 חברים, 100 בבית הנבחרים ו-50 בסנאט.

ב-2023 נכנסו מגבלות על הפלות: רוב ההפלות אסורות אחרי השבוע השישי להריון. לפני החוק החדש, הפסקת היריון היתה חוקית עד שבוע 20. יש חריגים במקרים מסוימים, כמו דוח על אונס או גילוי עריות בתוך לוחות זמנים מוגדרים, מומים קשים בעובר או סכנה לחיי האם.
איווה הייתה בין המדינות המוקדמות שנלחמו בעבדות. בית המשפט שלה ביטל את העבדות ב-1839. נישואים בין-גזעיים הותרו ב-1851. אוניברסיטת איווה פתחה שוויון מלא בין נשים וגברים כבר ב-1847. נשים קיבלו זכות בחירה ב-1919. החוק נגד הומוסקסואליות בוטל ב-1976, ונישואים חד-מיניים אושרו ב-2009.

מאז 1972 איווה עורכת ראשונה את בחירות המקדימות לנשיאות בארצות הברית. ההצבעה שם נעשית באספות בחירה, מפגשים מקומיים שבהם בוחרים.

כלכלת איווה נשענת בעיקר על חקלאות. הגידולים העיקריים הם תירס, סויה, שיבולת-שועל, ובקר; וכן גידול חזירים ומוצרי חלב. איווה היא חלק מחגורת התירס, אזור רחב במרכז ארה"ב שמגדל הרבה תירס. תעשיות חשובות נוספות הן עיבוד מזון וייצור מכונות. איווה היא גם היצרנית הגדולה ביותר בארצות הברית של אתנול, דלק שמופק מתירס.

במדינה יש קהילות שונות. הערים הגדולות כוללות את דה מוין, סידר רפידס, דבנפורט, סו סיטי וווטרלו.

היהודים הראשונים הגיעו ב-1833. לאחר גל ההגירה מרוסיה ופולין קהילות היהודים צמחו. היום חיים שם כ-8,000 יהודים, כ-3,000 מהם בדה מוין.

דגל וסמל המדינה מוכרים. העץ המדינתי הוא אלון גדול-פירות, הפרח הוא ורד הערבות, והציפור היא הקנרית האמריקאית.

איווה היא מדינה במרכז ארצות הברית. היא הפכה למדינה ב-28 בדצמבר 1846. השם בא משבט אינדיאני שנקרא איווה.

אנשי האיווה היו שבט מקומי לפני בוא האירופאים.

האירופים הראשונים שבאו ראו כפרים ליד נהר המיסיסיפי ב-1673. ארה"ב קנתה את השטח ב-1803. מתיישבים רבים הגיעו ב-1830, 1833. איווה הפכה לטריטוריה (אזור שאינו מדינה עצמאית) ואז למדינה ב-1846.
איווה תמכה בצד של האיחוד במלחמת האזרחים. אחרי המלחמה האוכלוסייה גדלה מהר. בשנות ה-80 של המאה ה-20 היו קשיים בחקלאות.

איווה מוקפת במדינות כמו מינסוטה, ויסקונסין, אילינוי ומיזורי. שני נהרות גדולים עוברים לידיה: המיסיסיפי והמיזורי. רוב השטח הוא ערבה פתוחה.

העיר הבירה היא דה מוין. לאיווה יש שני סנאטורים וארבעה נציגים בקונגרס.

ב-1839 בית המשפט במדינה אסר עבדות. ב-1851 הורשו נישואים בין אנשים משבטים או צבעים שונים. נשים קיבלו זכות בחירה ב-1919. ב-2009 הותרו נישואים חד-מיניים.
בשנים האחרונות חלו שינויים בחוקים על הפלות, והן הוגבלו יותר מבעבר.

איווה מגדלת הרבה תירס וסויה. מגדלים גם חזירים ובקר. המדינה נחשבת לחלק מחגורת התירס, אזור שמגדל הרבה תירס. יש גם מפעלים לעיבוד מזון ומכונות.

הערים הגדולות: דה מוין, סידר רפידס ודבנפורט. יש כ-8,000 יהודים במדינה today, כ-3,000 מהם בגרים בדה מוין.

העץ הוא אלון גדול-פירות. הפרח הוא ורד הערבות. הציפור היא הקנרית האמריקאית.