איילה (אי)

אַייְלָה (בגאלית סקוטית: Islay) הוא אי במערב סקוטלנד. גאלית סקוטית היא שפת הגאלית שמדוברת בחלק מהאי.

האי זוכה לכינוי "מלכת האיים ההברידיים" ונמצא במחוז ארגייל וביוט. הוא מרוחק כ־45 ק"מ מחופי צפון אירלנד. בירתו היא באומור (Bowmore), המפורסמת בזכות מזקקת הוויסקי שבה ובזכות כנסייה עגולה יחידה במינה. היישוב הגדול ביותר הוא פורטנהאבן (Portnahaven).

לאיילה היסטוריה ארוכה. נמצאו סימנים למתיישבים כבר כ־7500 לפני הספירה. בתקופות מאוחרות יותר נבנו באתרי קבורה ואבנים מגולפות. Finlaggan הוא אתר ארכאולוגי חשוב שהיה מרכז כוח של לורדי האיים (Lords of the Isles). הצלב הגבוה של קילדטון הוא דוגמה לצלב סלטי, ומתוארך לסביבות המאה ה־9.

האורך של איילה כ־40 ק"מ, והרוחב כ־24 ק"מ. שטחה כ־600 קמ"ר ואוכלוסייתה כ־3,200 תושבים. הכלכלה מבוססת בעיקר על מזקקות וויסקי (יש בה תשע מזקקות) ועל תיירות. המזקקות של איילה ידועות בטעם מעושן חזק של הוויסקי.

האי חשוב לצפרים. יש בו אוכלוסייה גדולה של עופות, והאקלים שם נוח יותר בגלל השפעת זרם הגולף.

אַייְלָה (בגאלית: Islay) הוא אי בצד המערבי של סקוטלנד.

באומור היא העיר הבולטת על האי. יש שם מזקקה. מזקקה = מקום שמכין וויסקי (משקה).

האיים האלה יש בהם שרידים עתיקים. ב־Finlaggan היו לורדי האיים. יש שם אבנים וצלבים ישנים.

האורך של איילה כ־40 ק"מ. גרים שם בערך 3,200 אנשים. שטח האי כ־600 קמ"ר.

על האי יש תשע מזקקות. הוויסקי שמכינים שם בדרך כלל טעים ומעושן.

גם יש הרבה ציפורים. צפרים (אנשים שאוהבים לצפות בציפורים) מבקרים באי כל השנה. מזג האוויר יחסית נעים בגלל זרם ימי חם שנקרא זרם הגולף.