אֵילוֹן הוא קיבוץ דרומית לנחל בצת. הוא שייך למועצה אזורית מטה אשר.
אילון ממוקם במורדות הגליל המערבי, על כביש הצפון, בין הנחלים בצת וכזיב. האזור מלא בחורש ים‑תיכוני ובצמחייה כמו אלון ואלה. הסלעים באזור הם בעיקר דולומיט וגיר קשים, שיוצרים אדמה אדומה הנקראת טרה רוסה (סוג אדמה חרסית אדומה).
מדרום ליישוב נמצא מאגר אילון, מאגר מים שנבנה ב־1997 כדי לאסוף מי נחל ומי גשמים.
האקלים באילון הוא ים‑תיכוני חם.
ב־1939 הציע יוסף וייץ את השם "אֵלוֹן־רום". חברי הקיבוץ בחרו בקיצור "אילון" והוסיפו י' כדי להדגיש את ההגייה.
גרעין המייסדים הוקם בפתח תקווה ב־1935. העלייה לקרקע התבצעה ב־1938 במסגרת חומה ומגדל (שיטה להקמת יישובים במהירות). בתחילה נתקלו המייסדים בהתנגדות הבריטים, אבל הצליחו לשכנע שהם עובדים שמרסקים חצץ. כך נותר היישוב.
בתחילת שנות ה־2000 עבר הקיבוץ תהליך של הפרטה (שינוי שבו נכסים עוברים לבעלות פרטית). בעקבות כך הופסקה קבלת חברים חדשים בקיבוץ הישן ונוספה שכונת הרחבה שבה נמכרו בתים.
הניהול מתחלק בין שלוש קבוצות: הוועד המקומי, ועד האגודה השיתופית החקלאית, ועד האגודה הקהילתית "חורש אילון".
ענפי החקלאות העיקריים הם אבוקדו, בננות, לול פיטום (כלומר לול לשחיטה), רפת ומכוורת (גידול דבורים). כמה מפעלים תעשייתיים שהיו בקיבוץ נמכרו לבעלות חיצונית. בנוסף פועל במקום אירוח כפרי עם 28 חדרים בשם "מלון מטיילים אילון".
האזור הוותיק הפסיק ברובו לעבוד כקהילה שיתופית, אך הקיבוץ המופרט עדיין נותן רשת ביטחון לחבריו. הילדים לומדים בבתי ספר אזוריים ובחטיבת הביניים והממ״ד המקומיים. קיימת הרחבה מאז 2005, מרכז עסקי בשימוש מבנים ישנים, ובריכה ציבורית.
קשת אילון הוא מרכז מוזיקלי לטיפוח כנרים צעירים, ומפיק קורס קיץ בין‑לאומי. בקיבוץ פועל גן פסלים וגלריה של האמן מאיר דודזון עם כ־300 יצירות. יש גם סופרת ומשוררת מקומיות שתיארו את חיי הקיבוץ בספרים.
היישוב פונה פעמיים במלחמות: בתקופת מלחמת העצמאות ב־1948 ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. ב־14 במאי 1948 פונו הילדים ונשים מהקיבוץ לנהריה, ומשם לאונייה לחיפה. לאחר כמה חודשים הוחלט להחזיר חלק מהתושבים הביתה.
אילון הוא קיבוץ. קיבוץ = כפר שבו אנשים עובדים וחיים ביחד.
אילון נמצא בין נחלים בגליל. יש בו עצים כמו אלון ואלה. הקרקע באזור אדומה ונקראת טרה רוסה (אדמה אדומה).
יש ליד מאגר מים. מאגר מים = אגם קטן מלאכותי לשמירת מים.
ב־1939 הוצע השם "אֵלוֹן־רום". התושבים קיצרו את השם ל"אילון" והוסיפו י' כדי להדגיש את ההגייה.
הקהילה התחילה ב־1935 והעברה למקום ב־1938 בדרך שנקראת חומה ומגדל. חומה ומגדל = שיטה לבנות יישוב מהר.
בתחילת שנות ה־2000 חלקים מהקיבוץ הפכו לפרטיים. זה נקרא הפרטה.
בקיבוץ מגדלים אבוקדו ובננות. יש גם רפת, לול ודבורים.
כמה מפעלים שנמצאו שם נמכרו.
יש במושב גם מלון קטן עם 28 חדרים.
יש בקיבוץ מרכז לנגני כנור צעירים בשם קשת אילון. יש גן פסלים גדול של האמן מאיר דודזון.
אילון פונה פעמיים בזמן מלחמות. ב־1948 חלק מהאנשים, כולל ילדים, הועברו למקומות בטוחים. אחרי כמה חודשים חלקם חזרו הביתה.
תגובות גולשים