האיליאדה (ביוונית: Ἰλιάς, נגזרת של שמו השני של טרויה) מיוחסת להומרוס. זוהי היצירה האפית הראשונה המיוחסת לו, והשנייה היא האודיסיאה. היא כתובה ביוונית הומרית וחולקה בתקופה ההלניסטית ל-24 מזמורים (ספרים). הפתיחה של היצירה היא במילה היוונית Μῆνιν (מֵנין), שפירושה זעם; זה מוביל לנושא המרכזי של הסיפור, כעסו של אכילס, גדול גיבורי היוונים.
האיליאדה לא מספרת את כל מלחמת טרויה. היא נפתחת "In medias res" (בתוך האירועים), כלומר באמצע המלחמה, ומתמקדת בכמה שבועות בשנה העשירית של המצור. היא אינה כוללת את תחילת המלחמה, את תכסיס סוס טרויה או את מות אכילס.
העלילה מתחילה במחלוקת על שתי שבויות: כריסאיס ובריסאיס. כשאגממנון לוקח את בריסאיס מאכילס, אכילס נסוג מהמלחמה. אכילס מבקש מאימו תטיס שתפנה לזאוס, והאלים מעורבים בקרב, תומכים במצדדים שונים.
בחוסר נוכחותו של אכילס היוונים סופגים תבוסות. פאטרוקלוס, חברו הטוב של אכילס, לובש את שריון אכילס ויוצא להילחם. פאטרוקלוס נהרג בידי הקטור, נסיך טרויה, וזה עוטה את שריון אכילס. מותו של פאטרוקלוס מעורר באכילס זעם ונקמה. אכילס חוזר לקרב, הורג את הקטור בדו-קרב ולאחר מכן מתעלל בגופתו. לבסוף פריאמוס, מלך טרויה ואב הקטור, מגיע מבקש את גופת בנו. אכילס נוגע בחמלה ומשיב את הגופה. היצירה מסתיימת בלוויית הקטור.
האפוס מדגיש את ההשפעה של רגשות אישיים על גורל הלחימה: עקרון הזעם של אכילס קובע את מהלך הקרבות וסופו של המאבק.
במהלך השנים תורגמה האיליאדה לעברית מספר פעמים. שאול טשרניחובסקי תרגם אותה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20. הוא השתדל לשמור על המשקל האפי (הקסמטר דקטילי, סוג של משקל שירי) וכתב בהברה אשכנזית. יש שטוענים שקראוּת תרגומו קשה.
בשנת 2012 תרגם אברהם ארואטי את האיליאדה לפרוזה והוסיף מבוא והערות. מהדורה שנייה כללה גם מפתח שמות. בשנת 2016 יצא תרגום נוסף מאת אהרן שבתאי, החוזר לצורה השירית של המקור.
אין ודאות לגבי זמן חיבור האיליאדה. מרבית החוקרים מתארכים אותה למחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס. אירועי הסיפור משקפים פרטים מחיי התקופה המיקנית, לקראת סוף המאה ה-13 לפנה"ס, ולכן היצירה נחשבת מאוחרת ביחס לזמן שבו מתוארים האירועים. האיליאדה מכילה שרידים (שקיעים) של המסורת המיקנית שהועברו בעל-פה.
הידיד העתיק המלא הידוע של האיליאדה הוא כתב היד Venetus A, המאוחסן בספריית מרקוס בוונציה ומתוארך למאה ה-10 לספירה. עוד עיבוד מוקדם שיש בידינו הוא איליאס לטינה, מקוצר בלטינית, המיוחס לבאיביוס איטליקוס מן המאה הראשונה לספירה.
האיליאדה היא שיר עתיק על מלחמה בעיר טרויה. השיר מיוחס להומרוס. זהו שיר אפוס, כלומר סיפור ארוך בשירה.
הסיפור קורה בשנה העשירית של המצור על טרויה. הוא מתחיל באמצע המלחמה. הגיבור המרכזי הוא אכילס. הוא כועס על אגממנון כי לקחו לו אישה בשם בריסאיס. אכילס מפסיק להילחם.
חברו הטוב של אכילס, פאטרוקלוס, יוצא להילחם עם שריון אכילס. פאטרוקלוס נהרג בידי הקטור, נסיך טרויה. אכילס נלחם וחוזר כדי לנקום. הוא הורג את הקטור אך לאחר מכן מחזיר את גופתו, כשפריאמוס אביו מבקש זאת בעדינות. השיר נגמר בלוויית הקטור.
במהלך הסיפור גם האלים מתערבים בקרבות. הם מסייעים לפעמים לצד הזה ופעמים לצד ההוא.
המשורר שאול טשרניחובסקי תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת המאה ה-20. יש גם תרגום פרוזה של אברהם ארואטי משנת 2012. בשנת 2016 יצא תרגום נוסף מאת אהרן שבתאי.
תגובות גולשים