אינטואיציה

אינטואיציה היא הסקת מסקנות מהירה על סמך מעט נתונים, המושפעת מניסיון והיסקי עבר. כלומר, לפעמים "יודעים" משהו בלי לחשוב אותו צעדים-צעדים. הידיעה האינטואיטיבית מופיעה מהר ובפתאומיות, אך לא תמיד היא מיידית או קלה להסבר.

אינטואיציה שונה מאינסטינקט. אינסטינקט הוא נטייה מולדת שמטרתה הישרדות. אינטואיציה נובעת לעתים מניסיון שצבר האדם והיא קשה להבהרה בצורת נימוקים מודעים. קיימות שיטות לתרגול היכולת הזו, שמכונות "פיתוח קשב אינטואיטיבי".

בשפה היומיומית קוראים לאינטואיציה "תחושת בטן". מנהיגים ומקבלי החלטות משתמשים בה לעתים כדי לשפוט אנשים או אסטרטגיות. שוטרים וסמנכ"לים מסוימים מדווחים על ידיעה מהירה במצבים מסוכנים, אך הדבר עלול לכלול גם אינסטינקטים ולא תמיד ניתן להסביר אותו אחרי המעבר.

במערב יש דגש על רציונליות, ואינטואיציה נתפשת לעתים כ'פחות מדעית'. בתרבויות מזרחיות כמעט תמיד מקנים יותר חשיבות לתחושות פנימיות. במדע מחפשים להוכיח או להפריך רעיונות אינטואיטיביים באמצעות ניסוי, אך תגליות רבות החלו ברעיון אינטואיטיבי שצריך אחר כך בדיקה.

בכתבים הינדואיסטיים ותורות כמו אדווייטה וודנטה רואים באינטואיציה סוג של ידע פנימי שמתחבר לתודעה עמוקה יותר. הוגים כמו סרי אורובינדו וטענו שהאינטואיציה קשורה לידי ידע על־זהות פנימית.

בבודהיזם ובזן פותחו טכניקות לפיתוח אינטואיציה. שם רואים בה כלי לידיעה מיידית שמחוץ לחשיבה המודעת.

באסלאם יש פירושים שונים. חלק מהמחשבות הקלאסיות מגדירות אינטואיציה כמקבילה ל"חדס", ידיעה שהושגה ללא רכישה מכוונת. הוגים כמו אבן סינא תיארו אותה ככושר מיוחד של ההכרה.

בחלק מהמסורת הרבנית רואים באינטואיציה כלי לפסיקה אחרי לימוד רב. דעות נחלקות: יש שפוסקים סומכים על תחושת ההשראה, ויש שדורשים נימוקים עיוניים בלבד.

אפלטון ודהקארט התייחסו לאינטואיציה כצורת ידע קדם-ניסיונית או רציונלית. קאנט הבדיל בין אינטואיציות חיצוניות (מרחב) ופנימיות (זמן), וטען שהן חלק מהרגישות הקוגניטיבית. קיימת גם תנועה במתמטיקה שנקראת אינטואיציוניזם, אך אין היא זהה לאינטואיציה הפסיכולוגית.

פרויד דחה תפקיד לאינטואיציה ברכישת ידע והעדיף ניתוח אינטלקטואלי. לעומתו, קארל יונג תיאר אינטואיציה כ"פונקציה לא-הגיונית" שמביאה תמונות ורעיונות מהלא-מודע.

גארי קליין פיתח את מודל ה-RPD (Recognition-Primed Decision), שמראה איך מומחים מקבלים החלטות מהירות על בסיס דפוסים מניסיון. דניאל כהנמן תיאר שתי מערכות חשיבה: מערכת 1, אוטומטית ולא-מודעת, ומערכת 2, חשיבה מודעת ואיטית. מחקרים הראו שאנשים אינטואיטיביים מקבלים החלטות מהר, אבל הדיוק שלהם לא תמיד גבוה יותר.

לא כל אינטואיציה נכונה. אפשר למצוא אינטואיציות סותרות וגם פרדוקסים שמפריעים לאינטואיציה, כמו פרדוקס יום ההולדת ובעיית מונטי הול. לכן כדאי לגבות אינטואיציה במידע נוסף.

היות שאינטואיציה נראית כמקורה ללא-מודע, רבים ראו בה תופעה מיסטית וקישרו אותה לנבואה או לתודעה קולקטיבית. הסבר מדעי פשוט יותר מצביע על עיבוד תת-הכרתי שמגיע לפני ההסבר המודע.

כהנמן טוען שאפשר לפתח אינטואיציה כשיש חוקיות ברורה, תרגול רב ופידבק מיידי ואמין. דוגמה היא לימוד זיהוי מין אפרוחים עם משוב מהיר שמוביל לדיוק גבוה.

המילה "אינטואיציה" מקורה בלטינית (intueri), ומשמעותה קשורה להרהור ולשקילה.

אינטואיציה היא ידיעה שמגיעה במהירות, בלי לחשוב המון. ידיעה זו מבוססת על ניסיון שעברנו.

אנשים קוראים לזה "תחושת בטן". לפעמים מנהלים ומורים מרגישים מה נכון לעשות בלי לחשב.

בתרבויות שונות נותנים לאינטואיציה מקום שונה. במדע בודקים תמיד רעיונות בעזרת ניסוי.

בתורות הודיות רואים באינטואיציה דרך לדעת דברים על עצמנו.

בבודהיזם מלמדים תרגילים שעוזרים לפתח ידיעה פנימית.

בחלק מהספרים של המטפלים באסלאם כותבים שאינטואיציה היא ידע שמגיע בלי ללמוד אותו.

בחלק מהחכמים היה שימוש בתחושה פנימית כדי להחליט הלכות. אחרים רוצים הוכחות ברורות.

פילוסופים עתיקים חשבו שאפשר לדעת דברים בלי ניסוי, בעזרת אינטואיציה.

פרויד אמר שמידע נרכש על ידי חשיבה. יונג אמר שאינטואיציה היא דרך לקבל תמונות ורעיונות מהלא-מודע.

מומחים יכולים לקבל החלטות מהר בגלל ניסיון. כהנמן אומר שיש חשיבה מהירה ולא-מודעת וחשיבה איטית ומודעת.

אינטואיציה לא תמיד נכונה. יש בעיות שסתוריות לאינטואיציה, לכן חשוב לבדוק מידע.

יש מי שקושרים אינטואיציה לרעיונות רוחניים. יש גם הסברים פשוטים: המוח עובד מאחורי הקלעים.

כדי להשתפר צריך תרגול, למצוא דפוסים ולקבל משוב מידי מהמומחה.

המילה מגיעה מלטינית ועוסקת בשקילה ובהרהור.