אינטליגנציה בבעלי חיים עוסקת ביכולות השכליות של יצורים שאינם בני אדם. התחום חוקר סוגיות כמו קוגניציה (הגדרות ותהליכים של חשיבה), למידה, זיכרון, פתרון בעיות ושימוש בכלים. המחקר מכסה מגוון רחב של מינים, יונקים, עופות, זוחלים, דגים, רכיכות וחרקים, ומושפע מתחומים כמו אתולוגיה (חקר התנהגות בעלי חיים), אקולוגיה התנהגותית ופסיכולוגיה אבולוציונית. לעיתים משתמשים גם במונח אתולוגיה קוגניטיבית.
מחשבות על תודעה חייתית קיימות מאז העת העתיקה. אנשי דעה כמו אריסטו העלו רעיונות על הדרך שבה חושים ומערכת החלטה פועלים בחיות. לאורך מאות שנים נצפו התנהגויות מפתיעות, כמו משל העורב והכד המדגים שימוש במים להעלאת גובה כלי לשתייה, עדויות להתנהגות חכמה אצל קורווידים (עורביים).
קאנון חשוב הוא כלל מורגן, שאמר שלא לפרש התנהגות חיה בתהליכים מנטליים גבוהים אם אפשר להסביר אותה בפשוטים יותר. מאוחר יותר, עם מחקרים של קוהלר וטולמן, נפתחו אפשרויות להניח חשיבה פנימית גם אצל בעלי חיים.
במאות ה-19 וה-20 דומיין המחקר על ידי התניה ולמידת אסוציאציות. ביהביוריסטים כמו ת'ורנדייק, פבלוב וסקינר התרכזו בהסברים חיצוניים להתנהגות, ופחות בתהליכים מנטליים פנימיים.
מאמצע המאה ה-20 חלה תפנית: חוקרים החלו להניח שחיות מעבדות מידע פנימי. המושג "מוח" נתפס כמערכת המייצרת התנהגות מורכבת. מחקרי קוגניציה ציינו שבעלי חיים מאחסנים, משחזרים ומעבדים מידע בדרגות שונות של מורכבות.
חיות קולטות מידע באמצעות עיניים, אוזניים ואיברי חישה אחרים. יש מינים עם חושי על כמו איכון הד אצל עטלפים ודולפינים, ראייה באולטרה-סגול אצל ציפורים או קולטני עור שמזהים תנועות בדגים.
קשב הוא היכולת לבחור מידע רלוונטי ולעכב מידע אחר. מחקרים מראים שקשב עובד בדומה אצל ציפורים, יונקים וזוחלים. יש גם תופעות כמו "חסימה" (blocking), שבה למידה מוקדמת על גירוי A מונעת למידה על גירוי B אם B לא מוסיף מידע חדש.
חיות משתמשות ב"תמונת חיפוש", ייצוג מנטלי של מה שמחפשים. זה מסביר מדוע חיות חוזרות על איתור אותו סוג טרף. כאשר נותנים אות מקדים, החיה מזהה מהר יותר את היעד.
חיות מסוגלות ליצור קטגוריות ולסווג עצמים. סוגי קטגוריזציה כוללים:
- קטגוריזציה תפיסתית: קיבוץ על פי צורה או צבע.
- קטגוריזציה טבעית: סיווג עצמים טבעיים משתנים, כמו בני אדם בתמונות.
- קטגוריות פונקציונליות: קיבוץ פריטים שאינם דומים אבל עושים את אותה המשימה.
- קטגוריות מופשטות: זיהוי דפוסים כלליים, כמו "זהה" מול "שונה".
כמה חיות לומדות כללים פשוטים או סדרות אירועים, ומיישמות אותם על גירויים חדשים.
נבדקו זיכרונות קצרים וארוכים אצל חיות. זיכרון מרחבי חשוב במיוחד לבעלי חיים שאוגרים מזון, כמו עורבנים, סנאים וכמה זני ציפורים. תפקיד ההיפוקמפוס (אזור מוחי) נחקר בקשר לזיכרון מרחבי. גם דבורים מצטיינות בזיכרון של מסלולים ומקורות מזון, ולעתים יוכלו לזכור למנוע חיים.
חיות רבות פתרו בעיות שנראו כרוכות בחשיבה סיבתית. קוהלר תיאר שימפנזים שמשתמשים בקופסאות כדי להגיע לפרי. התנהגויות דומות נצפו אצל עורבים, רעפים וצפלופודים.
נחקרו גם הטיות, דפוסי חשיבה שמושפעים מרגש או ציפייה. ניסויים בדקים מצב רוח אצל חיות על-ידי מתן גירויים מאיימים או מעודדים ובחינת החלטות תחת אי-ודאות.
ניסויים משתמשים בתצוגות חזותיות, קוליות ומשימות התאמה. בחלק מהניסויים מציגים פריטים חדשים כדי לבדוק הכללות ולמידת קטגוריות. יונים ושאר ציפורים שימשו רבות בשל יכולת הראייה וקלות האימון.
דולפינים ידועים במוח מפותח ובתקשורת עשירה. הם מבינים סימנים, לומדים פקודות מורכבות ולעיתים מציגים חיבורים לשוניים כמו צירוף סימנים חדשים. תצפיות כוללות גם שיתוף פעולה עם דייגים, שבו דולפינים מסייעים לדחוף להקות דגים אל החוף.
לכמה לווייתנאים יש דפוסי קריאה חברתיים עשירים, דומים באופיים במובן מסוים לפילים.
קופים, ובפרט שימפנזים ואורנגוטנים, הראו יכולות כמו אלטרואיזם, הטעייה, תכנון ארוך טווח ושימוש בכלים. הם למדו שפות סימנים במידה מוגבלת והראו תובנות כמו מודעות עצמית במראה.
תמנונים וחממוריים נחשבים לחסרי חוליות עם אינטליגנציה גבוהה. יש להם פתרון בעיות מתקדם, יכולת ניווט ושימוש בסביבתם, ולעתים משתמשים בקליפות להגנה.
דגים זוכרים מידע לתקופות ארוכות, מזהים פרצופים, לומדים להימנע ממלכודות, משתמשים בכלים מוגבלים ולעיתים משתפים פעולה בין מינים. נקאי (cleaner fish) מראים התנהגויות חברתיות מורכבות, ונמצאו עדויות להתנהגויות דמויות מודעות עצמית במינים מסוימים.
מחקרים מצביעים על הבדלים באבולוציה של האינטליגנציה החברתית בין כלבים לחתולים. כלבים התפתחו כחיות חברתיות המגיבות לאנשים.
ציפורים משתמשות במגוון רמזים ניווטיים: שמש, כוכבים, שדה מגנטי ומפות קוגניטיביות. ניסויים הראו שאזורי גיל שונים לומדים ניווט בדרכים שונות.
נמלים משתמשות ב־"מיל־וקטור" פנימי למדידת מרחק וכיוון. שינוי אורך רגליים משפיע על הערכת המרחק שלהן.
דבורים לומדות מושגים של דמיון ושוני, מודדות מרחק לפי קצב שינוי נוף על הרשתית והן משתמשות בזיכרון עבודה וארוך-טווח כדי למצוא פרחים.
גישה אקולוגית מדגישה "אינטליגנציות מרובות": כל יכולת מותאמת לאתגרים הסביבתיים של המין. יש גם גישות שמנסות להסביר אינטליגנציה כתוצאה מהפעלת יחידות פשוטות יחד (תיאוריות נביעה/הופעה). יש ביקורת על שיטות אנתרוצנטריות שמעריכות חיה על־פי קריטריונים אנושיים בלבד.
בסך הכל, המחקר מראה שאינטליגנציה בבעלי חיים היא תחום מגוון. הוא חושף יכולות חשיבה, זיכרון ולמידה רבות אצל מינים שלא חשבנו בהם תחילה.
חיות שונות חכמות בדרכים שונות. החכמה הזאת כוללת זכירה, למידה, פתרון בעיות ותקשורת.
אנשים חשבו על חוכמת חיות כבר מזמן. חוקרים אחר כך בדקו את זה במעבדה ובשדה.
חיות רואות ושומעות אחרת מאיתנו. עטלפים ודולפינים משדרים וקולטים הד (איכון הד). ציפורים רואות אור שלא כלנו רואים.
חיות לומדות מה שמועיל להן. דוגמא: דבורה לומדת איזה פרח נותן סוכר והיכן הוא.
יש חיות שמזכירות הרבה מקומות. ציפורים שאוגרות מזון זוכרות איפה החביאו אותו. דבורים זוכרות מסלולים לפרחים.
חיות משתמשות בדברים בפה או ביד כדי להשיג אוכל. שימפנזים משתמשים במקלות לשלוף טרמיטים. תמנונים פותחים צנצנות.
דולפינים מתקשרים טוב. הם מבינים סימנים ולעתים משתפים פעולה עם אנשים ודגים.
קופים יודעים להשתמש בכלים ולעתים לתכנן. תוכי בשם אלכס למד להכיר צבעים ומספרים.
עורבים חכמים מאוד. הם שמים אגוז על דרך כדי שהרכב ישבר אותו. נקאים ניקוי (נקאי) עוזרים לדגים ומסתדרים בתורים.
נמלים זוכרות מסלולים הביתה. דבורים לומדות מושגים של דמיון ושוני.
חוקרים בודקים חיות על-ידי ניסויים ותצפיות. לפעמים משווים חיות שונות. חשוב לא לשפוט חיות רק לפי איך בני אדם חושבים.
חיות מפתיעות אותנו בדרכים רבות. כל מין חכם בדרך שתואמת את חייו.
תגובות גולשים