פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה שחוקר את הדעת וההתנהגות.
"דעת" היא החוויה הפנימית, מחשבות, רגשות וזיכרונות. "התנהגות" הם המעשים שניתן לצפות בהם.
המחקר בפסיכולוגיה נעשה ברמות שונות: מביולוגית (גנים ומעבירים עצביים), דרך מבנה ותפקוד מוחי, ועד לרמה המנטלית, ההתנהגותית והחברתית. כל רמה מציעה נקודת מבט שונה על אותן תופעות.
פסיכולוגים משתמשים בשיטות מדעיות כמו תצפיות, סקרים וניסויים. לעיתים מגדירים משתנים באופן "אופרציונלי", כלומר מגדירים איך למדוד מושג תיאורטי (למשל: אינטליגנציה כציון במבחן IQ).
שורשי הפסיכולוגיה נעוצים בפילוסופיה היוונית. אפלטון ואריסטו דנו בטבע הנפש ובתפקיד השכל. ברנספירות מאוחרות יותר רנה דקארט הצביע על המוח ומערכת העצבים כאחראים להתנהגות, ואילו הוגים כמו לוק דיברו על ה"טאבולה ראסה", ילד שנולד כ"דף חלק".
וילהלם וונדט יסד מעבדה ב־1879 והציג את האינטרוספקציה, תצפית עצמית מסודרת. וונדט נחשב למייסד הסטרוקטורליזם, שחיפש לפרק חוויות למרכיבים בסיסיים. ויליאם ג'יימס פירש את התודעה כפונקציה בסביבה והוביל לפרספקטיבה הפונקציונליסטית.
בהמשך צמחו אסכולות נוספות: ביהביוריזם שהתמקד בהתנהגות נצפית (ווטסון, סקינר), הקוגניטיביזם שהחזיר את תשומת הלב לתהליכי חשיבה, והפסיכואנליזה של פרויד שהתמקדה בתהליכים לא־מודעים.
היום הפסיכולוגיה היא תחום רב־תחומי שמשלב ביולוגיה, מדעי המוח, קוגניציה וחברה.
יש הבדל בין מחקר מדעי ובין פסיכולוגיה פופולרית. זו האחרונה כוללת ספרי עזרה עצמית ושיטות שלא תמיד נבדקו מדעית. חלק גדול מספרי העזרה העצמית לא נבדק, וחלק מהשיטות הטיפוליות שאינן מבוססות יכולות להזיק או לעכב טיפול יעיל. כ־30% מהאמריקאים מאמינים בתופעות כמו טלפתיה ואסטרולוגיה, דוגמה לפתיחות מחשבתית שנחוצה, אך גם להסתייגות מול טענות ללא ראיות.
הגישה הביולוגית מקשרת בין מוח להתנהגות. פסיכולוגיה אבולוציונית מסבירה תכונות כמוצר ברירה טבעית. ביהביוריזם תרם לשיטות מחקר על למידה. הקוגניציה חקרה זיכרון, שפה ופתרון בעיות. הפסיכואנליזה תרמה מושגים על הלא־מודע אך ספגה ביקורת על חוסר בדיקה אמפירית.
יש תחומים רבים: ביולוגית, קוגניטיבית, חישה ותפיסה, תודעה (שינה וחלומות), למידה, זיכרון, שפה, אינטליגנציה, התפתחות, רגשות ומוטיבציה, פסיכולוגיה חברתית, אישיות ופסיכופתולוגיה (הפרעות נפשיות).
מיישמים את הידע בתחומים קליניים, חינוכיים, ארגוניים, רפואיים, שיקומיים, ספורט ובתחום ה‑AI ורובוטיקה.
נוירופסיכולוגיה בוחנת קשרים בין נזק מוחי ותפקודים קוגניטיביים. פסיכולוגיה רפואית עוסקת בהשפעת הנפש על הבריאות. פסיכולוגיה סביבתית ותרבותית בוחנות השפעת סביבה ותרבות על נפש האדם.
מחקר בפסיכולוגיה משתמש בהיפותזה, ניסוי ותצפית. ניסויים דורשים אמות מידה אתיות: הסכמה מדעת, סיכון מינימלי וסודיות. בניסויים בבעלי חיים שואלים על הגבלת כאב וסבל.
"פסיכולוג" הוא מקצוע שדורש בדרך‑כלל תואר שני ורישום. בישראל החוק מגדיר רישום רק לאלו שהשיגו תואר שני ומאושרים על ידי משרד הבריאות. פסיכולוגים עובדים במגוון מקומות: קליני, חינוכי, ארגוני ואקדמי.
מבקרים מזהים קשיים במדעיות של חלק מהפסיכולוגיה. בעיות מתודולוגיות כוללות תלות בסקרים ודיווחים סובייקטיביים. יחד עם זאת, התקדמות במדעי המוח שיפרה את היכולת לחקור תהליכים נפשיים באופן מדעי.
פסיכולוגיה חוקרת איך אנשים וחיות חושבים ומנהגים.
"דעת" זה מה שאדם מרגיש וחושב בפנים. "התנהגות" זה מה שאדם עושה ונראה חיצונית.
חוקרים בודקים דברים קטנים בכוונה (כמו גנים) ודברים גדולים יותר (כמו משפחה וחברים).
לפני זמן רב פילוסופים כמו אפלטון ואריסטו שאלו מהי הנפש. מאוחר יותר וונדט פתח את המעבדה הראשונה למדידת חוויות.
הם עושים ניסויים, ראיונות וסקרים. חוקרים גם את המוח כדי להבין רגשות וזיכרון.
חוקרים שומרים על כללים חשובים: להסביר לנבדקים מה יקרה, לקבל הסכמה ולשמור על סודיות.
פסיכולוגים עובדים בבתי חולים, בבתי ספר ובחברות. הם עוזרים לאנשים ללמוד, להרגיש טוב יותר ולפתור בעיות.
יש גם ספרים ושיטות שאינן מדעיות. הם עלולים לעבוד או לא. חשוב לבחור עזרה שמבוססת על מחקר.
פסיכולוגים לומדים הרבה שנים. בישראל צריך תואר שני כדי להיקרא "פסיכולוג".
זיכרון, איך שומרים דברים בזיכרון.
למידה, איך לומדים מיומנויות.
רגשות, שמחה, פחד וכעס.
חישה, איך אנו רואים ושומעים.
חברה, איך אנשים משפיעים זה על זה.
פסיכולוגיה עוזרת לנו להבין טוב יותר איך אנשים חושבים ומרגישים.