אירוניה

אירוניה (מהיוונית: εἰρωνεία, 'בורות מדומה') היא מצב שבו קורה משהו שונה ממה שציפו. לפעמים זו תהפוכה של החיים, שנראית כמו צחוק הגורל. מקרים נפוצים הם: הציפייה לא מתממשת, או פעולה שמיועדת לתקן דבר גורמת לתוצאה ההפוכה. זו גם אירוניה קוסמית, שבה היקום לעג למאמצי האדם. דוגמאות פשוטות: סנדלר שמייצר נעליים אך הולך יחף; ניסיון לשמר בניין שמוביל להרסתו.

אירוניה יכולה להיות מכוונת, במיוחד בספרות ותיאטרון. בספרות משתמשים בה כדי להגביר מתח ולחדד מסר, למשל כשהדמות חושבת משהו אחר מהאמת. משמעות אמיתית לעיתים נחשפת רק בסוף, כך שהתמונה הסופית שונה מההתחלה.

במחזה או בספר המחבר לעתים מנצל ידיעה מוקדמת של הקהל, שנקראת 'פער אירוני', כלומר שהקהל יודע משהו שהדמות לא יודעת. פער זה מוביל לכך שפיבר הדמות מפעיל את גורלו. דוגמה ידועה היא 'אדיפוס המלך', שבו הדמות מייצרת את מה שהיא מנסה למנוע, בלי להבין את האמת עד הסוף.

אירוניה יכולה להופיע גם כשיחה: הנאמר סותר את הכוונה, לפי הטון וההקשר. זה משמש להבליט מגוחכות או ללעוג בעדינות. למשל, אדם עגמומי שעונה 'בסדר גמור! לא יכול להיות טוב מכך!'.

יש קשר בין אירוניה לציניות, ולכן לעיתים מבלבלים ביניהן. שניהם מבטאים ספק לגבי המציאות. הציניות היא אובדן אמון בטוב לב של אחרים. האירוני לעומת זאת לאו דווקא מאבד אמון, ולעיתים מתחקר גם את עצמו. סרקזם הוא דיבור עוקצני ומריר, שמטרתו להקניט או להשפיל, והוא נחשב חלק מההתנהגויות הציניות.

אירוניה היא כשקורה ההפך ממה שציפינו. המילה מגיעה מיוון ויש לה משמעות של 'בורות מדומה'.

לפעמים זה נראה כמו צחוק של הגורל. למשל: סנדלר שמייצר נעליים אבל הולך יחף. עוד דוגמה: ניסיון לשמור בניין שגורם להריסתו.

בסיפורים משתמשים באירוניה כדי להפתיע. יש מצב שנקרא 'פער אירוני', הקהל יודע משהו שהדמות לא יודעת. זה גורם למתחים ולתוצאות מפתיעות. בסיפור עתיק בשם 'אדיפוס המלך' הגיבור חיפש תשובות וחשף עובדות קשות על חייו.

ציניות זה חוסר אמון בבני אדם. אירוניה לא תמיד מאבדת אמון כזה. סרקזם הוא דיבור פוגע או עוקצני. לפעמים משתמשים בסרקזם כדי להצחיק או להקניט.