אירלנד (אי)

אירלנד (באנגלית: Ireland, באירית: Éire) היא אי באוקיינוס האטלנטי, כ-53° צפונית וקצת מערבית לגריניץ'.
האי גדול, כ-84,421 קמ"ר, והוא השלישי בגודלו באירופה. אורכו מצפון לדרום כ-485 ק"מ.
האוכלוסייה וחיי האי מחולקים פוליטית: כ-5/6 מהאי הם הרפובליקה של אירלנד, בשטח של כ-70,282 קמ"ר.
החלק הצפון-מזרחי הוא צפון אירלנד, שעדיין נכלל בממלכה המאוחדת.
אירלנד כוללת ארבע פרובינציות (מחוזות גדולים): קונכט, אלסטר, לנסטר ומנסטר, ו-32 מחוזות קטנים יותר.
על אף החלוקה הפוליטית, תושבי האי חולקים היסטוריה, שפות תרבותיות והרבה ארגוני ספורט שפועלים משני עברי הגבול.

נמצא כי בני אדם היו באי כבר לפני כ-12,600, 12,800 שנים, לפי חקר עצמות ודגים שנמצאו במערות.
התיישבות קבע ראשונה נחשבת של ציידים-לקטים במאה ה-9 לפנה"ס בסביבות 8000 לפנה"ס.
מאוחר יותר הגיעו לקבוצות הקלטיות, והרשומות הכתובות הראשונות על אירלנד הופיעו אצל גאוגרפים יוונים ורומיים.
הרומאים כינו את האי בשמות שונים, אך הם לא כבשוהו במלואו.

בנצרות המוקדמת נוצרה נזירות ייחודית על האי. בתקופה הוויקינגית הוויקינגים תקפו והשתקעו בחופים.
הוויקינגים הקימו ערים חופיות, ובכולן בלטה דבלין.
במאה ה-12 החל מעורבות אנגלית רחבה, ובמאות הבאות השפעת בריטניה גדלה בהדרגה.
בתקופות מאוחרות הוחלף שלטון מקומי באדמות ובמוסדות שנוהלו על ידי אנגלים ופרוטסטנטים.

במאה ה-19 אירלנד סבלה מרעב חמור שנגרם מהרס יבולי תפוחי אדמה. בין 1846 ל-1850 מיליון אנשים מתו.
מיליונים גם היגרו, בעיקר לצפון אמריקה ולבריטניה.
לקראת סוף המאה ה-19 וג' תחילת המאה ה-20 עלה התנועה הלאומית שהתנגדה לשלטון הבריטי.
בשנת 1916 פרץ מרד בפסחא שהדגיש את המאבק לעצמאות.

בשנת 1921 הושגה אמנה שהביאה לחלוקת האי: דרום הפך למדינת אירלנד החופשית כמדינת דומיניון.
האמנה הובילה למלחמת אזרחים בין תומכי ההסכם לבין מתנגדים ששאפו לרפובליקה מלאה.
בשנות ה-30 הוכרזה עצמאות מלאה והוקמה הרפובליקה של אירלנד, בעוד שצפון אירלנד נשארה כחלק מהממלכה המאוחדת.
מאוחר יותר, עם הצטרפותה לקהילה האירופית ב-1973, התפתח הכלכלה והחיים השתפרו משנות ה-90.
בצפון אירלנד עדיין קיימים חילוקי דעות פוליטיים: הרפובליקנים (ברובם קתולים) רוצים התאחדות עם הרפובליקה,
ובצד השני היוניוניסטים (פרוטסטנטים) רוצים להישאר חלק מבריטניה.

האזור המרכזי של האי הוא מישור פנימי נמוך, מוקף ברכס הרים קצרי חוף.
בגלל הדשא הירוק הרב קיבלה אירלנד את הכינוי "האי האזמרגד" (Emerald Isle).
האי כולל ביצות כבול רבות. ההר הגבוה ביותר הוא קרנטול בצפון-מערב, שגובהו 1,041 מטר.
ברמת אנטרים בצפון־מזרח יש תצורת בזלת שמגיעה לכ-550 מטרים.
מפרצים ידועים בחוף המערבי הם מפרץ גולוויי ומפרץ דניגול.
נהר שאנון, הארוך בבריטניה ובאירלנד, זורם כ-385 ק"מ מצפון־מערב לדרום.

האדמה פורייה, והרוב מכוסה בדשא ובמרעה. בעבר היה כאן יער רב, אבל חלק גדול נהרס.
התפוחי אדמה היה הגידול העיקרי של תושבי האי במשך שנים רבות.
פטרייה שפגעה בתפוחי האדמה גרמה לרעב הגדול במאה ה-19.
גידולים נוספים כוללים שעורה. החקלאות מייצרת בעיקר צאן, חזירים ובקר.
לפי המיתוס המקומי אין נחשים באי; המסורת מייחסת זאת למעשי פטריק הקדוש.

האקלים נשלט על ידי הזרם הצפון-אטלנטי, המשפיע על מזג האוויר וממנע קיצוניות גדולה.
הקיץ בדרך כלל מתון, כ-14, 16 מעלות צלזיוס בממוצע, אך לעיתים יכול להגיע ל-30 מעלות.
החורף קר לפעמים אך שלג נדיר. גשם יורד כמעט כל השנה, כ-275 יום בשנה בממוצע.
המקומות המערביים רטובים יותר, עד כ-2,000 מ"מ גשם בשנה. במזרח יורד פחות, סביב 1,000 מ"מ.

אירלנד היא אי ירוק גדול באוקיינוס האטלנטי.
חלק גדול ממנו הוא הרפובליקה של אירלנד. חלק צפון מזרחי שייך לבריטניה.
האוג רוב האי מיוער בדשא ולכן קוראים לו "האי האזמרגד".

אנשים חיו באירלנד כבר לפני אלפי שנים.
הוויקינגים הגיעו והקימו ערים על החוף, וביניהן דבלין.
מאוחר יותר בריטניה השפיעה על האי במשך מאות שנים.
בשנת 1921 החלוקה הפוליטית יצרה שתי ישויות, דרום וצפון.
במאה ה-19 רעב גדול פגע בתושבים. הרבה אנשים מתו ונהגו להיהגר.
מאז אירלנד קיבלה עצמאות וצמחה כלכלית אחרי שהצטרפה לקהילה האירופית.

האי קטן יחסית אבל מלא דשא, אגמים ונהרות.
ההר הגבוה עולה כ-1,041 מטרים. יש מפרצים גדולים במערב.
נהר שאנון חוצה את האי ואורכו כ-385 ק"מ.

האדמה פורייה. גידלו כאן הרבה תפוחי אדמה, ושעורה.
בעלי חיים חקלאיים נפוצים הם כבשים, חזירים ובקר.
על פי סיפור עתיק, אין נחשים באירלנד.

האוויר בדרך כלל מתון בגלל הים והזרם שבא מהאוקיינוס.
בקיץ הטמפרטורה בין 14 ל-16 מעלות בממוצע.
יורד גשם הרבה, בערך 275 ימים בשנה.
במערב יורד יותר גשם מאשר במזרח.