אל תהי צדיק הרבה

״אל תהי צדיק הרבה״ היא עצה נגד הגזמה בקיום מצוות ובאדיקות. משמעותה לפי מפרשים: לא להקצין בעצמך את דרישת הקדושה. קיצוניות כזו עלולה להזיק לגוף ולנפש, ולהפוך למעמסה על אחרים.

חז"ל מביאים את סיפורו של שאול כמופת. אלוהיו ציווה עליו להלחם בעמלק. בפרשנויות שונות נשמעת בת־קול שאומרת: ״אל תהי צדיק הרבה״, אזהרה לא להתנהג ״יותר מבוראך״, כלומר, לא לדרוש צדק או רחמים קיצוניים מעבר למה שנדרש. החכמים דנים גם במצב ההפוך: רחמנות במקום שצריך דין, או דין במקום שצריך רחמים, והם מצביעים על תוצאות קשות לכך.

פרשנות אחרת מדגישה שלא להגזים ברדיפת הצדק. כאשר חיפוש הצדק נמשך ללא פשרות, הוא עלול להפוך לפגיעה ולגרום לאסונות. בספרות קיימת דמות מפורסמת, מיכאל קולהאס, שממחישה את הסכנות של רדיפה קיצונית של צדק.

קהלת מוסיף אזהרה נגד ההיפך, וממליץ על דרך האמצע, איזון בין חסד לדין, מידה שנכונה מבחינה מעשית ולא קיצונית.

״אל תהי צדיק הרבה״ אומרת: אל תתנהג יותר מדי קיצוני. צדיק = אדם שעושה טוב. מצוות = חוקים דתיים.

הרעיון הוא שלפעמים מי שנוהג קשה מדי או רחמן מדי עושה יותר נזק. חז"ל מדברים על שאול, המלך, ומספרים שבת־קול אמרה לו: "אל תהי צדיק הרבה". זאת אזהרה לא להיות קיצוני.

המסר הפשוט: עדיף למצוא דרך באמצע. גם בחסד (לעזור) וגם בדין (להיות חזק) צריך למצוא איזון.