אֵלָה בן בעשא היה מלך ממלכת ישראל, בן שבט יששכר. לפי הכרונולוגיה (סידור השנים) המסורתית מלך בשנים 883, 882 לפנה"ס, ולפי מחקר אקדמי השנים משוערות כ-885, 884 לפנה"ס. הוא עלה לשלטון אחרי מות אביו, בעשא.
ימי שלטונו היו קצרים. האירוע הבולט הוא מלחמה נגד הפלשתים, וניסיון לכבוש את גבתון. המטרה הייתה לנתק את הקשר הישיר בין ממלכת יהודה לפלשתים ולחזק את מעמד ישראל במערב.
כשצבאו חנה על גבתון, האלה עצמו ישב בתרצה, עיר בירתו, ושתה לשכרה. זמרי, שהיה שר מחצית הרכבו (כלומר מפקד חלק מהרכבים), נכנס לתרצה והרג את האלה. המעשה קרה בשנה עשרים ושבע למלך אסא ביהודה.
לאחר הרצח עלה זמרי לכס המלוכה, אך שלטונו נמשך רק שבוע. עומרי הביס את זמרי וייסד את בית עומרי, שהחל פרק חדש בהיסטוריה של ממלכת ישראל.
אֵלָה בן בעשא היה מלך קצר בממלכת ישראל. הוא היה משבט יששכר. שבטים הם קבוצות משפחות עתיקות.
הוא עלה למלוכה אחרי אביו, בעשא. בזמן שלטונו ניסה לכבוש את גבתון. גבתון היתה עיר ששכנה ליד הפלשתים. הפלשתים היו עם שכן של ישראל.
כשצבאו חנה על גבתון, האלה נשאר בתרצה ושתה. שר בשם זמרי (מפקד חלק מהרכבים) בא לתרצה והרג את האלה. אחר כך זמרי שלט רק שבוע. עומרי בא ושלט אחרי זה.
תגובות גולשים