אליה אודוקיה

אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה (בערך 401, 20 באוקטובר 460) הייתה אשתו של הקיסר הביזנטי תאודוסיוס השני.

אליה נולדה באתונה כבת לסופיסט, כלומר מורה לרטוריקה ולספרות. בתחילה קראו לה אתנאיס. לפי המקורות המסורתיים, אחיה גזלו את הירושה שלה והיא חיפשה מקום בקונסטנטינופול.

האחראים בחצר, ובמיוחד פולכריה אחות הקיסר, הבחינו בכישוריה והפכו אותה למלווה בבית המלוכה. אחרי שהתקבלה לנצרות בטקס טבילה ושינתה את שמה לאליה ליקיניה אודוקיה, נישאה לתאודוסיוס ב-7 ביוני 421.

בשנת 423 נולדה בתה, ליקיניה אודוקסיה, ואודוקיה קיבלה את התואר אוגוסטה (תואר קיסרי לנשים). היא קידמה גם כמה מבניה: אחד מהם מונה לקונסול ושניים האחרים קיבלו משרדים גדולים.

לאחר נישואי בתה ללנטיניאנוס השלישי ב-437, יצאה אודוקיה למסע עלייה לרגל לירושלים בשנים 438, 439. היא הביאה עמה שרידים קדושים, ביניהם שלשלאות שייחסו להן מסורתיות הקשר לפטרוס. שרידים אלה הועניקו לבתה, שייסדה בזיליקה המוכרת היום כסן פייטרו אין וינקולי ברומא.

במהלך המסע ביקשה אודוקיה להחזיר את מעמדה החברתי, ודיברה בפומבי באנטיוכיה, תוך שימוש בלשון ההומרית כדי להתחבר לציבור. בירושלים היא גם הקלה על איסורים שנגעו לתפילה של יהודים בהר הבית, מה שיצר תקווה בקהילות היהודיות.

בחצר הקיסרית נוצרו יריבויות. העוינות נגד האהדה שלה לפגאניזם (אמונות לא-נוצריות) ושיקולים פוליטיים הובילו למזימות. אחד הסריסים החזקים בחצר, כריסאפיוס, והאשמות על קשר רומנטי עם פאולינוס גרמו לפגיעה במעמדה. בעקבות זאת היא ביקשה להתגורר בירושלים ב-443.

היא המשיכה לפעול בירושלים: הורתה על בניית חומה חדשה בעיר, שחיזקה והרחיבה את שטח ירושלים כלפי דרום והגנה על הר ציון והשילוח. חומה זו עמדה עד רעידת אדמה ב-1033. בנוסף בנתה כנסיות, מוסדות ציבור, בתי חולים ובתי מחסה, והשקיעה במשאבים רבים לטובת העיר.

אודוקיה גם תמכה במנזרים ובקהילות נזירות במדבר יהודה. בשנותיה האחרונות עסקה בכתיבה ספרותית. היא נפטרה בירושלים ב-20 באוקטובר 460 ונקברה בכנסיית סטפנוס הקדוש ליד שער שכם.

ביצירתה הספרותית ישנן גרסאות ביוונית לשמש הספרותית של מקרא (בחלקים), שירים ופואמות היסטוריות. לה גם מיוחס שיר ליישוב החמים חמת גדר, שנמצא על לוח שיש בחפירות.

אֶלְיָה אֶוּדוֹקִיָה חיה בערך בין 401 ל-460. היא הייתה אשת הקיסר תאודוסיוס השני.

היא נולדה באתונה. אביה היה סופיסט. סופיסט זה מורה לשירה ורטוריקה, כלומר איך לדבר ולכתוב טוב.

קראו לה בתחילה אתנאיס. כשעברה לקונסטנטינופול היא קיבלה את הנצרות בטקס טבילה. אחר כך שינתה את שמה לאודוקיה ונישאה לקיסר ב-421.

בשנת 423 נולדה לה בת, ליקיניה אודוקסיה. ב-437 הבת נישאה לקיסר אחר.

בשנים 438, 439 יצאה אודוקיה לירושלים. היא הביאה איתה שרידים קדושים. שרידים אלה הוקדשו בכנסיות ונחשבו חשובים.

אודוקיה בנתה חומה גדולה סביב ירושלים. החומה הרחיבה את העיר והגנה על הר ציון. החומה עמדה מאות שנים עד שרעידת אדמה הרסה אותה ב-1033.

היא בנתה גם כנסיות, בתי חולים ובתי מחסה. היא עזרה לקהילה ועבדה עם נזירים במדבר יהודה.

בחצר הקיסרית היו ויכוחים וקנאה. בגלל זה היא בחרה לחיות חלק מהזמן בירושלים.

אודוקיה כתבה ספרים ושירים. היא נפטרה בירושלים ב-20 באוקטובר 460. היא נקברה בכנסיית סטפנוס ליד שער שכם.