רבי אליעזר בן יואל הלוי, המכונה ראבי"ה או רבנו אלעזר מבונא, חי בסביבות ד'תת"ק (בערך 1140) ועד אחרי ד'תתק"פ (אחרי 1220). הוא משתייך לתקופת הראשונים (חכמים שהשפיעו על ההלכה בימי הביניים).
נולד בבון שבגרמניה למשפחה של רבנים ופוסקים (פוסקים = חכמים שמחליטים הלכות). משפחתו כללה את אביו רבי יואל הלוי, את סבו ראב"ן רבי אליעזר בן נתן, ואת דודו רבי שמואל בן נטרונאי.
בעידן של רדיפות וגירושים נדד בערים רבות בגרמניה ובצרפת, כמו בון, קלן, מיינץ, מץ ווירצבורג. רוב שנותיו תועדו בבון, ובזקנותו מילא את מקומו של אביו ברבנות קלן. לקראת סוף חייו עיניו כהו.
רבי אליעזר עסק בצרכי הציבור ובפדיון שבויים (פדיון שבויים = שחרור אסירים בתשלום). היו לו קשרים עם שלטונות ואפילו עם נציגי הכנסייה. בתחילה לא רצה להיות רב, אך כשהתמנה נהג בתקיפות נגד העוולות.
היה מיודד עם רבים מגדולי דורו, ובמיוחד עם רבי אלעזר מוורמס, בעל הרקח. אחד מבניו נקרא יואל. אח אחר, אורי, נהרג בשנת ד'תתקע"ו על קידוש השם.
בלימודיו הצעירים הנהיגו אותו אביו וסבו. למד גם במגנצא אצל רבי יהודה בן קלונימוס ועוד חכמי אשכנז של תקופתו. התכתב עם רבנים מרכזיים כמו רבי יהודה בן קלונימוס ורבי אליעזר ממיץ.
תלמידו החשוב ביותר היה רבי יצחק בן משה, מחבר הספר אור זרוע, שהביא וערך הרבה מדבריו של ראבי"ה. שמות ותיאורי תלמידים אחרים תועדו בספרות, אך יש בלבול בזיהוי חלקם בגלל שיבושי העתקה.
העיקר שנשאר ממנו הוא הספר אבי העזרי, שנודפס גם בשם "ספר ראבי"ה". זהו לקט של פסקים ופירושים לפי סדר מסכתות התלמוד, וכולל 1,155 סימנים (סימנים = פרקים או סעיפים).
הדפסתו התרחשה בחלקים ובמהדורות שונות: חלק הודפס בקרקא במאה ה-19, ורוב הספר יצא לאור במאה ה-20 בעיבודים והערות של עורכים כמו אביגדור אפטוביצר. מהדורות נוספות נערכו על ידי חוקרים ורבנים במאה ה-20 וה-21, ואף הודפסה מהדורה חדשה על פי כתבי יד שונים.
ספר נוסף שייחסו לו נקרא אביאסף, ככל הנראה איסוף דברי זקנו. ספר זה לא נשמר בשלמותו, אך ממנו ציטטו חכמים בדורות שאחריו. בנוסף חיבר תוספות (תוספות = פירושים ותוספות על התלמוד) לכמה מסכתות, ופיוטים (פיוטים = שירי תפילה) המוזכרים בכתבי יד.
פסקיו של ראבי"ה התקבלו רחב בבתי דין ואצל פוסקי הדורות. רבים מהדברים שלו הועתקו ונזכרו בספרי פסיקה מאשכנז, ואף השפיעו על סעיפים בשולחן ערוך.
רוב פסקיו הגיעו אלינו דרך ציטוטים ודרך ספרו של תלמידו אור זרוע, ולכן השפעתו נמשכה בדורות שאחרי זמנו.
רבי אליעזר בן יואל הלוי נקרא גם ראבי"ה. הוא חי במאה ה-12 וה-13.
נולד בעיר בון שבגרמניה. אביו וסבו היו רבנים חשובים.
באותה תקופה היו רדיפות, ולכן נדד בין ערים כמו בון, קלן ומיינץ.
בסוף חייו שימש כרב בקלן ועיניו הוחלשו.
הוא עזר לעירו גם בפדיון שבויים (פדיון שבויים = שחרור אנשים שנלקחו בשבי בעזרת כסף).
אחד מבניו נקרא יואל. אח בשם אורי מת למען קידוש השם בשנת ד'תתקע"ו.
למד ממוריו בביתו ומסבו. למד גם בישיבות אצל חכמים חשובים.
תלמיד ידוע שלו היה רבי יצחק בן משה, שכתב את הספר אור זרוע ושמר את פסקיו.
כתב את הספר אבי העזרי. זהו ספר של פסקי הלכה (החלטות הלכתיות) מפורטות.
הספר מחולק ל־1,155 סימנים (סימנים = חלקים קטנים בספר).
עוד ייחסו לו ספר בשם אביאסף. ספר זה לא נשמר במלואו.
הוא גם כתב תוספות (תוספות = הסברים על המסכתות) וכמה פיוטים (פיוט = שיר תפילה).
פסקיו צוטטו על ידי רבנים רבים בשנים שאחריו.
