אליעזר קשאני

אליעזר קשאני נולד בפתח‑תקווה ב‑18 במרץ 1923 למשפחה גדולה שמוצאה מפרס. אביו עבד כסייד והמשפחה התקשתה כלכלית. קשאני עזב את הלימודים בגיל צעיר ועבד כלוטש יהלומים. בילדותו הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר" (תנועת נוער ספורטיבית). בהמשך אולץ לצאת מהסניף לאחר משבר שקשור בהאשמות על תמיכה בחברי המחתרת.

ב־1944 נעצר על ידי הבריטים בחשד להשתייכות לאצ"ל (ארגון צבאי‑לאומי יהודי, תנועת מחתרת). נשלח למחנה בלטרון, ואחר כך גורש לאריתריאה שבאפריקה יחד עם עצורים אחרים. שם עסק בספורט, חיזק את השכלתו, למד עברית ואנגלית וקיבל חומרים ללימוד.


בשלהי 1945 שוחרר וקיבל בסופו של דבר דרך להצטרף לאצ"ל. במחתרת עסק במודיעין, נשק ופעולות צבאיות. הוא החל הכשרה כמפקד אך לא הספיק לסיימה לפני שנעצר שוב.

ב־29 בדצמבר 1946 יצא לפעולה במסגרת "ליל ההלקאות", מבצע שנועד להעניש קצינים בריטים. בצומת הטייסים נפגשו במשטרה; המכונית נפתחה עליה אש, והנהג מת מפצעיו. קשאני ושלושה לוחמים נוספים נתפסו ונשלחו לבתי כלא. במשך שעות ולימים לאחר מכן הם הושפלו ונמנעו מהם תנאים הוגנים.


ב־10 בפברואר 1947 נערך משפט צבאי. הארבעה סירבו להכיר בסמכות בית הדין, לא הגיבו לשאלות ורוב הזמן לא נטלו חלק בהליך המשפטי. השופטים מצאו אותם אחים באשמת נשיאת נשק. שלושה מהם, ביניהם קשאני, נידונו למוות בתלייה. רעותי הגיל (גולובסקי) נמנע ממנו עונש מוות בשל גילו.

לאחר הכרעת הדין הם שרו את "התקווה" יחד. קשאני סרב לבקש חנינה או לחתום על בקשות אשר יתקבלו מטעם השלטון הבריטי. ננקטו ניסיונות רבים להגיש חנינה, אך הרשות הצבאית אישרה את גזרי הדין במהירות.


ב־16 באפריל 1947, בשעות הבוקר המוקדמות, הוצאו קשאני ושניים מחבריו להורג בתלייה בכלא עכו. ההוצאה להורג בוצעה ללא התרעה מוקדמת וללא הפרדה משפחתית רגילה. גופותיהם הובאו לצפת ונקברו בבית הקברות שם, ליד קורבנות מאורעות קודמים. האירוע זעזע את היישוב וגרר גינויים ברחבי העולם.

כעבור מותו של קשאני, שהיה בן 24, האצ"ל ניסה בתגובה לחטוף אזרח בריטי ולהתלותו, אך הניסיון נכשל.

אליעזר קשאני נולד בפתח‑תקווה ב‑1923 במשפחה גדולה. אביו עבד קשה. בגיל צעיר עזב את בית הספר ועבד כשלפנון יהלומים.


הוא הצטרף פעם לתנועת נוער. הבריטים עצרו אותו ב־1944 ושלחו אותו לאריתריאה. אריתריאה היא מדינה באפריקה. שם למד וקרא ספרים.

אחרי השחרור חזר ארצה והצטרף לאצ"ל. אצ"ל, ארגון מחתרתי יהודי שפעל נגד השלטון הבריטי. בפעולה בדצמבר 1946 הם נתפסו במחסום. הנהג נפצע קשה ומת. הלוחמים הובאו לכלא.


בפברואר 1947 התקיים משפט צבאי. הם סירבו לקבל את בית המשפט. שלושה נידונו למוות. הם שרו את ההמנון "התקווה" לפני שהועברו לבית הסוהר.


ב־16 באפריל 1947 תלו קשאני וחבריו בכלא עכו. זה קרה מוקדם בבוקר וללא התראה. גופתם הובאה לצפת וקברו אותם בבית הקברות.