אליקים רובינשטיין (נולד ב-13 ביוני 1947) הוא משפטן ישראלי. מאז אפריל 2025 מכהן כנשיא המכללה האקדמית אשקלון. בעבר שימש מזכיר הממשלה, יועץ משפטי לממשלה (העורך הדין הראשי של המדינה), ומשנה לנשיאת בית המשפט העליון. ב-2004 הושבע כשופט בבית המשפט העליון וכיהן שם עד 2017. הוא גם כיהן בתפקידים מדיניים וניהוליים מרכזיים, ולו פעילות חשובה במשא ומתנים לשלום עם שכנות ישראל.
רובינשטיין נולד בתל אביב וגדל בגבעתיים. אביו ניצל שואה; אמו הייתה אחות בכירה בשירותי הרפואה של תל אביב. סיים תואר ראשון בערבית בהצטיינות ולימודי משפטים בהצטיינות. שירת בצה"ל ועבד בעריכה ותירגום. הוסמך לעריכת דין ב-1972 והמשיך בלימודי מוסמך ביהדות זמננו.
לאחר מלחמת יום הכיפורים חזר ללשכה המשפטית במשרד הביטחון. שימש ראש לשכת שר החוץ משה דיין והשתתף במשא ומתן עם מצרים, כולל ועידת קמפ־דייוויד והסכם השלום של 1979. ב-1981 מונה ליועץ משפטי במשרד החוץ ועבד על יישום הסכם השלום עם מצרים. בשנות השמונים היה מעורב במגעים עם לבנון ובבניית יחסי ישראל-ארצות הברית.
בשנים 1985, 1986 כיהן בציר מדיני בוושינגטון. ב-21 בנובמבר 1985, בעת כהונתו, אירע פרשת יונתן פולארד בשטח השגרירות. בשנים לאחר מכן פעל לשחרור מקרים קשורים.
בשנים 1986, 1994 כיהן כמזכיר הממשלה, תפקיד מנהל ומדיני בכיר. בתקופה זו השתתף בשיחות מדריד ובמשא ומתן שהוביל להסכם השלום עם ירדן ב-1994.
רובינשטיין ייסד ועמד בראש הרשות למלחמה בסמים (1988, 1992) והוביל יוזמות טיפוליות. הוא גם הקים פורום ממשלתי למעקב אחר תופעות אנטישמיות.
כהונתו כ יועץ משפטי לממשלה נמשכה מ-1997 עד 2003. בתפקיד זה הוא טיפל בנושאים מדיניים ומשפטיים מרכזיים, כולל משא ומתן עם סוריה ובקמפ־דייוויד 2000 עם הפלסטינים. היה מעורב בשחרור סוכנים שנעצרו בחו"ל.
בתקופת כהונתו נפתחו מספר חקירות נגד בכירים. החלטותיו עוררו ביקורת פוליטית ותקשורתית, שחלקה טענה על רכות כלפי בכירים או, מנגד, חריפות יתר.
כיועץ משפטי אסר שירות רפואי פרטי בבתי חולים ממשלתיים. נטה לעמדה ליברלית ביחס לזכות למות בכבוד, קרי, לכבד מטופל שמסרב לטיפול כשהוא צלול. חידש הנחיות ייעוץ משפטי ושילב צעדים לקידום נשים, מיעוטים ובעלי מוגבלויות בשירות הציבורי.
רובינשטיין היה חלק ממשא ומתנים רבים במשך כ-25 שנה. הוא השתתף במשאים עם מצרים, לבנון, ירדן, סוריה והפלסטינים. במצרים פעל כבר משנות ה-70, היה חבר במשלחת לקמפ־דייוויד והשתתף בטקס החתימה בוושינגטון ב-1979. בלבנון השתתף במו"מ שהניב הסכם ב-1983. במדריד ובוושינגטון ב-1991, 1993 עמד בראש משלחת ישראל מול ירדן והפלסטינים. כמוביל משא ומתן עם ירדן הוביל לפריצת דרך ולחתימת חוזה השלום ב-1994.
ב-2000 היה יועץ בכנס קמפ־דייוויד עם הפלסטינים, וטיפל בעיקר בנושא הפליטים. גם במשא ומתן עם סוריה ב-1999, 2000 השתתף כיועץ משפטי.
ב-2004 מונה כשופט העליון. הוא נמנה עם הרכב השופטים והיה המשנה לנשיאה עד פרישתו ב-2017 בגיל 70. בפסיקותיו הרבה להתייחס למשפט העברי ולהעדיף שימוש במונחים עבריים.
סגנונו שוכלל בשפה ובהשוואות, והוא נוהג לשקף התלבטויותיו בפסקי דין. דרכו שמה דגש על חובת המדינה להנהגה הוגנת. הוא תמך בחקיקה של כלים למניעת אפליה ובהעדפה מתקנת, ובה בעת קרא לבחינה זהירה של הפרטת שירותים ציבוריים.
בפסיקה המנהלית ובתחומי זכויות הפרט הוא נקט לעתים בעמדה שמרנית, למשל בהתנגדות להענקת הכרה מלאה בנישואים חד־מיניים שנרשמו בחו"ל. יחד עם זאת, אישר פסקי דין מרכזיים כמו פסילת "חוק טל".
לאחר הפרישה שימש כמרצה ומחבר מאמרים. לימד באוניברסיטות בישראל ובחו"ל, פרסם טורים ועבד בוועדות ממשלתיות. באפריל 2025 מונה לנשיא המכללה האקדמית אשקלון.
קיבל פרסים ותארים רבים, כולל פרס השלום על חלקו בשלום עם ירדן, תארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות שונים ופרסי כבוד מקומיים ובינלאומיים.
נשוי למרים, לשעבר בכירה בפרקליטות. לזוג ארבע בנות; אחת מהן נפטרה ב-2016. אחיו אבי היה רופא נוירוכירורג שמאוחר יותר עסק גם בעריכת דין.
רובינשטיין חיבר ספרים ומאמרים בנושאי משפט ומדיניות, ובנושא הסכסוך הערבי-ישראלי.
אליקים רובינשטיין נולד ב-1947 בתל אביב. הוא משפטן ועבד הרבה שנים בשביל מדינת ישראל. מאז אפריל 2025 הוא נשיא המכללה האקדמית אשקלון.
גדל בגבעתיים. למד ערבית ומשפטים וסיים אותם בהצטיינות. אביו היה ניצול שואה; אמו הייתה אחות גדולה בבית חולים.
היה ראש לשכת שר החוץ ועבד במשא ומתנים חשובים עם מצרים. השתתף בכנס קמפ־דייוויד ובחתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979.
היה מזכיר הממשלה, תפקיד בכיר שמסדר עניינים בין שרי הממשלה.
היה חלק מהמשא ומתן שגרם לחוזה שלום עם ירדן ב-1994. הוא גם ניסה לקדם הסכמים עם לבנון.
בין 1997 ל-2003 היה יועץ משפטי לממשלה. זהו התפקיד של עורך הדין הראשי של המדינה. ב-2004 מונה לשופט בבית המשפט העליון. פרש ב-2017 בגיל 70.
כסגן נשיא השיפוט אהב להשתמש בעברית ובמקורות יהודיים. נאבק בשחיתות וקידם טיפול בסמים. אסר שירות רפואי פרטי בבתי חולים ממשלתיים. שיער שמדינה צריכה לנהוג בהגינות בעם.
השתתף בהוראה ובוועדות. כתב טורים ועזר בהכשרות משפטיות. קיבל פרסים ותארים לשם כבוד על תרומתו.
נשוי למרים. יש להם ארבע בנות; אחת מהן נחמצה ב-2016. אחיו אבי היה רופא שלאחר מכן עסק גם במשפטים.
תגובות גולשים