אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל (1847, 1922) היה מדען וממציא סקוטי. הוא ייסד את חברת הטלפון בל ונחשב בעיני רבים לממציא הטלפון, אם כי הייתה מחלוקת על זכות הראשונים עם אנטוניו מאוצ'י. בבסיס עבודתו עמדה גם הוראת דיבור לחירשים (חירשים = אנשים שקשה להם לשמוע).
בל נולד באדינבורו במשפחה שעסקה בחקר הקול. אביו פיתח שיטה ללימוד דיבור לחרשים שנקראה "הדיבור הנראה" (Visible Speech), סימנים שמראים מיקום הלשון והשפתיים. בילדותו המציא צעצועים ומכונות קטנות, ובהמשך התמקד במכשירי עזר לחירשים, במיוחד אחרי שאמו החלה להתחרש.
בנעוריו למד והורה באוניברסיטאות ובבתי ספר לחירשים בבריטניה. המשפחה היגרה לקנדה בעקבות משברים משפחתיים. בל המשיך ללמד, לפתח רעיונות ולכתוב על הולכת קול.
בבוסטון עבד עם טום ווטסון, חשמלאי, על רעיונות להעברת צלילים בעזרת חשמל. ב־1876 נרשם פטנט על "שיטה להעברת דיבור בעזרת אותות חשמליים" (פטנט = זכות רשמית על המצאה). ב־10 במרץ 1876 הצליחו להעביר משפט מחדר לחדר באמצעות מכשיר ראשוני. המשפט המפורסם שנאמר אז: "Mr. Watson, come here, I want to see you." החוקרים האחרים באותה תקופה פיתחו מערכות דומות, והיו תביעות משפטיות רבות.
בל ותומכיו הקימו את Bell Telephone Company. תוך שנים הטכנולוגיה התפתחה: הותקנו רשתות ערים ובין ערים, הומצאה מרכזייה אוטומטית שמחברת שיחות לפי מספר טלפון, וב־1915 נחנך קו חוף־לחוף בארה"ב. הטלפון הפך לכלי תקשורת מרכזי.
בל חקר גם העברת קול בעזרת אור והמציא את ה"פוטופון" (מכשיר ששידר קול באמצעות אור). הוא רשם כ־18 פטנטים נוספים, תרם למחקר רפואי ופיתח אמצעים ללימוד דיבור לחירשים. הוא גם ייסד את האגודה הגאוגרפית הלאומית.
בל נפטר ב־2 באוגוסט 1922 באחוזתו בנובה סקוטיה שבקנדה ונקבר שם. בעת לווייתו נדם שידור הטלפון בארצות הברית לדקה. על שמו קרויה יחידת המידה דציבל. במהלך חייו קיבל פרסים רבים, כולל אותות כבוד מבריטניה וצרפת.
הוגשו נגדו מאות תביעות שהעלו טענות שידעו או המצאותו נלקחו מאחרים. בל ניצח בתביעות אלה, אך המאבקים גרמו לו לעייפות ואכזבה. תוקף הפטנט פקע ב־1893, והוויכוח איבד משמעות כלכלית.
Bell Telephone Company הפכה לחלק ממערכת ענקית (Bell System) שהייתה מונופול בשירותי טלפון בצפון אמריקה למשך עשורים. בסוף המאה ה־20 פוצלה המערכת לחברות שונות, שאותן מכירים כיום כשמות גדולים בתחום התקשורת.
בל היה מורה ומפתח שיטות לחירשים והוא קידם לימוד דיבור וקריאת שפתיים. יחד עם זאת, התנגד לשימוש בשפת הסימנים וטען שיש לקדם דיבור במקום זאת. דעותיו בנושא, ובכלל על רעיונות אאוגניקה (השקפות שנועדו להשפיע על תורשה), יצרו מחלוקות. בקהילת החירשים יש רגשות מעורבים כלפי מורשתו.
אֲלֶכְּסַנְדֶּר גְרָהָם בֵּל (1847, 1922) היה מדען סקוטי. הוא המציא מכשיר שעזר לאנשים לדבר מרחוק. המכשיר נקרא טלפון.
בל נולד בסקוטלנד. אביו לימד דיבור לאנשים שקשה להם לשמוע (חירשים). בילדותו אהב להמציא דברים קטנים. המשפחה עברה לקנדה. שם בל המשיך ללמד ולניסויים.
בל עבד עם חשמלאי בשם טום ווטסון. הם השתמשו בחשמל כדי להעביר קול. ב־1876 בל קיבל אישור רשמי על ההמצאה (פטנט = אישור חוקי לממציא). הפעם הראשונה שהצליחה העברה הייתה כאשר בל אמר: "Mr. Watson, come here, I want to see you." זה היה רגע חשוב.
בל הקים חברה לטלפונים. הטלפונים התפשטו מהר. בהתחלה הייתה מרכזנית שחיברה בין אנשים, אחר כך הומצאו מספרים ומערכות אוטומטיות. עד מהרה הרבה משפחות קיבלו טלפון בבית.
בל המציא גם את ה"פוטופון". ה"פוטופון" שלח קול בעזרת אור. רעיון זה דומה למה שיש היום בסיבים אופטיים. בל גם עבד על אמצעים ללימוד דיבור וחקר רפואי.
בל מת ב־1922 בקנדה. על שמו קרויה יחידת המידה דציבל. בזמן הלווייתו הושתקו הטלפונים לדקה.
בל היה מורה לחירשים. הוא רצה שילמדו דיבור וקריאת שפתיים. הוא לא אהב שימוש בשפת הסימנים (שפה שחרשים משתמשים בה). רעיונות אלו גרמו לוויכוחים. לכן יש אנשים שמעריכים אותו, ויש מי שמבקרים אותו.
תגובות גולשים